לעתים נדמה שזה פורמט מת לחלוטין. רק "עוד זמרת עם גיטרה", ובכל זאת מאי שם מגיח שיר כזה ומזכיר לך שהכל קשור למהות וכוונה פנימית. אני עובד עם יוצרים בתחילת דרכם ועם השנים הבנתי שהבעיות שאני התמודדתי איתן בתחילת דרכי, הן אחרות לחלוטין מבעיות הזמן הזה. בעולם שכולו אקס – וואיי – זד פקטור, קשה גם ליוצרים בתחילת דרכם להבין מה הכוונה הפנימית שלהם. המיסוך הזה מחריש ומשתק ומייצר דור של יוצרים פגועים ונכים רוחנית, דור שמנסים לדבר ולהגיד משהו על החיים שלהם והעולם שלהם ובעיקר למצוא את קולם ברעש הנורא, וזה כל כך קשה, באמת שאני לא מקנא במי שמנסה להתחיל את דרכו האמנותית בעולם הזה כיום, אני הייתי כבר מזמן פורש, או יושב בבית ומעלה שירים לרשת בלי להתעסק עם כל הסחי שהעולם הזה מייצר (הערת העורך – זה לא בדיוק מה שאתה עושה כיום?)
ובכל זאת מדי פעם, מגיע משהו כזה שלמרות ששמעת כבר הכל, לא שמעת את הקול הפנימי בוקע מבפנים.
קוראים לאה גדב ספקטור, אין לי מושג מה היא, רק שיש לה את זה, החמקמק מכל.
אל תצפו להארה קוסמית והופעת המשיח, הייפ הוא חלק מהטריק של השטן לשכנע אותך בבינאריות של החיים – הכל או כלום, סופר בלאסטר או אפס.
אל תצפו להארה קוסמית והופעת המשיח, הייפ הוא חלק מהטריק של השטן לשכנע אותך בבינאריות של החיים – הכל או כלום, סופר בלאסטר או אפס.
למרות שאנחנו הולכים ונדחקים לשם, בידי הקאפוז, אנחנו עדיין בני אדם ולא ג'וקים במכונות.
הסימן הראשון ליופי הוא אמת אמר פעם בהופעתפילה הגאון מתל אביב יוסי בבליקי, ויוסי הוא אחד שיודע את הדעת, ומי שיודע לדעת ישמע כאן הרבה יופי לבוקר שישי מעורפל שכזה.
תהנו.

כתוב תגובה לליהי פרידמן לבטל