צילום – דיאמונד דוג
בשבועיים האחרונים אני לא כל כך יכול לישון בשקט, כל בוקר מחדש הפלפון מצלצל בתשע לפנות בוקר, ומהעבר השני בוקע קולה של אמא המספר לי בהתרגשות שאני ברדיו ושכדאי שאקום ואלך לשמוע את עצמי ברדיו.
זה מאוד מאוד נחמד שמישהו מתקשר אליך בכל פעם שמשדרים שיר שלך. אפילו אם זו אמא שלך. מודה ומתוודה, זה אחד מהדברים האלו שמחממים את הלב וממלאים את לחיי בחיוך ילדותי ובסומק קל.
ברם משהו לא ממש הסתדר לי. הרי "הייקו בלוז" יצא כבר לפני שנתיים, ומאז לא הוצאתי שום דבר חדש לאויר העולם. ומאחר ולא קרה שום דבר מעניין עם יפן בשנתיים האחרונות, לא נראה לי שיש סיבה שמישהו יתחיל לשדר עכשיו את שלל להיטי הייקו.
לרגעים תהיתי אם אימי שוב מבלבלת אותי באחד מזמרי משפחת פרץ המורחבת – קובי, משה, אבי, יוסי, (אולי נקים פעם סופרגרופרץ) או משהו בסגנון. אולם אחרי שאימי שבחה את השיר שכתבתי על באר שבע. נפל לי האסימון. (אגב סיפור אמיתי – לא מזמן אמרתי לנער שנפל לי האסימון, והוא הביט בי ותמה אם אני מהמר כבד…)
אכן לא הוצאתי כלום לרדיו כבר שנתיים, אבל שיר שלי מתוך האלבום הבא הבא, נכלל באוספסמילנסקי – דיסק שמתעד את המוזיקה של חלק ממשתתפי פסטיבל סמילנסקי בשנים האחרונות, ותוך כדי מתעד היטב את אותו מושג "משוקץ" – הסצינה הבאר שבעית.
"אוספסילנסקי" נשלח לרדיו ולעיתונות בלי יותר מדי יח"צ (למעשה- בלי שום יח"צ) ומסיבות השמורות עימו, החלו אבי אתגר ועורכים אחרים בעקבותיו להשמיע את "עשן הזמן" גם מבלי שיצא כסינגל.
מאז עלתה קרני בעיני בני משפחתי הקרובה והמורחבת אשר מתקשרים לספר לי על שוב ושוב שמשדרים את השיר שלי – "באר שבע". ועל כך אני אסיר תודה למר אתגר ושאר העורכים בגימל שמנגנים את השיר הזה שלוש או ארבע פעמים ביום. לראשונה מזה שנים אני יכול לומר בכינוסים משפחתיים שאני מוזיקאי מבלי להרגיש כסופר מדע בדיוני.
אגב, השיר הזה הוא ממש לא פרסומת ל"עשן הזמן" או לבאר שבע, למרות שאם מישהו מעוניין לקנות אותו לאיזו פרסומת או משהו בסגנון, צרו קשר, את נשמתי כבר מכרתי מזמן לשטן, עכשיו אני רק מחפש את מנהל החשבונות שלו שיוציא את הצ'ק.
יום טוב
דויד פרץ – עשן הזמן by smilansky
|
עשן הזמן
עשן הזמן עולה אל התקרה הנמוכה ובערב השוקע על אנטנות של ברושים מי חשב שכאן יכולנו לחיות? והזמן חומק מבין השורות, וכל לילה זה אחרת ותמיד אותו דבר מי חשב שכאן יכולנו לחיות? והזמן חומק מבין השורות עשן הזמן עולה אל התקרה הלבנה
כאן מנגנים בכיף – דויד פרץ – שירה, גיטרה אקוסטית, סלייד, אורגן ומפוחית, נדב אזולאי – גיטרות אקוסטיות, חשמליות, קולות. דודו חמד – בס, גיל נמט – תופים וטמבורין, איתי בלטר – פסנתר, יוסי שטרית – קולות.
מילים ולחן: דויד פרץ, הקלטה ומיקס, נדב אזולאי ודויד פרץ, עיבוד והפקה: נדב אזולאי, גיל נמט, דודו חמד ודויד פרץ. תודה מיוחדת לצחי ובירה, טל אורן, ניר בידרמן רווה, ענת שולמן.
|
כתוב תגובה לרוני לבטל