גיטרות המאה עשרים ואחת גאות להציג – מוג-גיטר

 

כל מי שראה את "ספיינל טאפ" זוכר את הרגע בו נייג'ל מדגים למרטי די ברגי את יכולות ההדהוד של הגיטרה שלו." אתה שומע?" אומר נייג'ל, בעוד הוא מחזיק  את גיטרת הגיבסון לס פול שלו – ודי ברגי המסכן שלא שומע כלום מניד את ראשו במבוכה- "תקשיב לסוסטיין (הדהוד) האינסופי שלה, אתה יכול ללכת לארוחת צהריים ולחזור והיא עדיין תעשה איייייייייייייייי…" כשדי ברגי מעיז בסופו של דבר להפנות  את תשומת ליבו של הגיטריסט הנערץ עליו שלא שומעים שום צליל מהגיטרה, מסתכל עליו נייג'ל בבוז נבוך ואומר "כן, אבל אם הייתי מנגן עליה הייתי שומע…".

מהרגע שליאופנדרלספול המציא את הגיטרה החשמלית בעלת הגוף המוצק (זאת אומרת כזו שלא נראית כמו גיטרה קלאסית או אקוסטית)  החלו הגיטריסטים לחפש דרכים להאריך את צליל הגיטרה שלהם עוד ועוד. 

דיסטורשן, פידבק, דיליי ו- Ebow,הסוסטיינר, הגיזמו, כל אלו אפקטים וטכניקות שנועדו להגשים את הבלתי אפשרי ולגרום למיתר של הגיטרה להדהד עוד ועוד ועוד ככה שסוף סוף כל סוף יוכרע הקרב הגדול מכולם לאיזה גיטריסט יש את הכי ארוך (אני מדבר על התו כמובן)

והנה מוצר חדש הוצג לאחרונה – מוג גיטר. ואם המוג הזה נשמע לכם מוכר, זה בגלל שמייסד החברה היה בוב (רוברט) מוג שבנוסף להיותו יהודי טוב היה גם אבי הסינטיסייזר המודרני בשנות השישים, ומגדולי הממציאים של טכנולוגיית המוזיקה.יש לא מעט סינטיסייזרים וגם כמה להקות שקרואים על שמו ועל שם יצירותיו כמו המיני-מוג שלא היה כוכב סבנטיז שלא ניגן עליו (וגם בארץ, המינימוג הוא הכלי שמנגן את הסולו העתידני פנטסטי ב"אני אוהב אותך לאה" של המאסטרו דה לה פארנויה – צביקה פיק ), פולימוג, פרודיג'י ורבים אחרים. החברה שנקראה על שמו כבר מזמן איננה שלו. למעשה קצת קשה לדבר על שלו ולא שלו כרגע, כי בוב מוג נפטר לפני שנים ספורות וסביר להניח שהוא עושה כרגע מוזיקת סינטיסייזרים שמימית עם ברקים וכדו', אך זוהי סטיה קלה מהעניין שלשמו התכנסנו כאן.

המוג גיטר הוא הכלי שעשרות רבות של גיטריסטים חלמו עליו מזה שנים. אם תרצו זהו כלי ההדהוד האינסופי. קח כל תו שאתה רוצה לחץ על המיתר והחזק אותו שם. באמצעות מערכת מטורפת של רובוטים ושדות מגנטיים זעירים הצליל יהדהד כל עוד תחזיק את האצבע במקומה. מה שיותר מדהים הוא שניתן לעשות זאת על כמה מיתרים בו זמנית מה שמאפר לגיטריסטים משועממים להחזיק אקורד אחד במשך חצי שעה בעוד הרגל שלהם משחקת עם כל מיני פדלים שמשנים את הצליל.  

אולם לא רק שהרובוטים והמגנטים שעל הגיטרה יכולים לשלוט בהדהוד האינסופי של הכלי הם גם יכולים לקצר אותו למינימום בלתי אפשרי ולגרום לגיטרה להישמע כמו קוטו יפאני או גומיה מחושמלת. המוג-גיטר פותחת לפני הגיטריסטים דרך חדשה לחלוטין ליצור מוזיקה משנה את התפקיד המוסרתי של גיטריסטים בתוך הלהקה. זהו השלב שבו הגיטרה הופכת מפסנתר לאורגן, מכלי הקשה עם הדהוד מוגבל לכלי קשת אינסופי.

תביטו בעצמיכם בסרטון הקצר ואל תתפלאו למצוא שם את לו ריד שמתלהב מאוד מהטכנלוגיה החדשה שכן זוהי התגשמות החלומות שלו משנות השישים על גיטרה שמנגנת כמו נהמה או צווחה אינסופית, אותו "דרון" מתמשך וארוך שכל כולו תו אחד מהדהד ואינסופי. .     

 

אגב לא רק שהגיטרה פותחת עולם חדש לגיטריסטים, היא גם פותחת להם את הארנק עמוק עמוק. עם תו מחיר של 6500 $ מדובר בכלי לחלוצי החלל. אבל כמו כל טכנולוגיה חדשה, זה רק עניין של כמה שנים בטרם נראה את היישום שלה מגיע מסין עם יכולות קצת פחות מושלמות ומחירים ישראלים יותר.

בנתיים תהנו מהדהוד.

 

יום טוב  

תגובות

  1. תמונת פרופיל של יעל

    בהתחלה זה נשמע כמו עוגב באיזה כנסיה, אחרי נשמע יפני ובסוף כמו איזה סרט אימה, זה כלי מפחיד, אני תמיד מעדיפה את האקוסטית, היא הכי אנושית

  2. תמונת פרופיל של מורפלקסיס

    ועכשיו קצת יותר ברצינות – מסקרן אם גיטרת הכילאיים הזו תשתלב באמת כסטנדרט בין יוצרי מוזיקה או שמדובר בעוד המצאה ביזארית שתהפוך למוצג מוזיאוני בלבד.
    או מנקודת מבט אחרת: לפעמים כדי להמציא ז'אנר מוזיקאלי חדש צריך לרענן את הארסנל, לא?
    🙂

  3. תמונת פרופיל של בועז

    1
    אין כמו פסנתר. בסופו של דבר, שום דבר לא ישווה לפסנתר קלאסי אמיתי ומשובח.

    2
    תן לי גיבסון לס פול הנתונה בידיו של גיטריסט שיודע מה לעשות איתה – ואני לא צריך יותר

    3
    מי מנגן, עדיין, על הגיטרה כפולת הצווארים של שנות השבעים, או על האורגן התלוי עם צואר הגיטרה, שקליינשטיין קיפצץ איתו על הבמה ליד ריטה? יש המצאות ביזאריות, ולא לכל אחת מהן אנחנו חייבים להיכנע

    (-:

  4. תמונת פרופיל של יעל ר.

    על האורגן התלוי עם צואר הגיטרה, שקליינשטיין קיפצץ איתו על הבמה ליד ריטה, זאת אומרת. לו היתה דרך לצרף לכאן תמונה הייתי מביאה ראיות.

  5. תמונת פרופיל של חייש

    זה לא יהפוך לסטנדרט בתעשיה, אבל אין ספק שזה ירחיב גבולות של ז'אנרים כמו דרוןואפילו יגרור תקומה של ז'אנרים חדשים. יאמי.

    ואין אמן יותר טוב להתלהב מכלי כזה יותר מלו ריד, חלוץ הדרון הבלתי מעורער.

  6. תמונת פרופיל של שי טוחנר

    אבל תודה על הכתבה המענינת.

    שי

  7. תמונת פרופיל של אודי שרבני

    מסכן גארי מור ומדרכות פאריז שלו; נגמרו ימי הפרצוף המתאמץ של מתיחת המיתר

    אבל באמת, העניין עןבר מהפריטה לאצבוע וזהו, לא?
    המשקל עובר מנושא לנושא. שפה חדשה. זה לא צחוק מה שיהיה בעתיד. זה ללמוד
    ABC
    מחדש
    ובכלל, נגינה חשמלית שמיתר אחד רץ ומושהה ושאר הפריטה נעשית במקביל זה רוברט ג'ונסון מודרני; הוא ניגן על מיתר אחד ובינתתים רץ על אחרים כאילו זה גיוריסט אחר

    מי שהכי הייתי רוצה לראות מההוא עושה עם זה, זה טום מורלו

  8. תמונת פרופיל של חיים רחמני

    העיצוב שלה די מבאס
    אבל זה חלום

    הייתי שמח גם לשים יד על סינטי גיטר של קסיו
    מתישהו בתחילת הניינטיז, זה נולד ונעלם

  9. תמונת פרופיל של דדדד

    סוסטיין והדהוד הם שני דברים שונים.

    עושה רושם של צעצוע לבעלי אמצעים

כתוב תגובה לשי טוחנר לבטל