לפעמים חיים שלמים עוברים בבזבוז על נסיונות צליל שונים ומשונים, לעשות יצירות מופת אמביינטיות עד שאתה מגלה שהלהיט הכי גדול שלך בחיים יצא לך לגמרי במקרה כשממש לא שמת לב.

"הם פנו אלי בתקופה מוזרה בחיי שבה ניסיתי לעבוד על המוזיקה שלי והייתי אבוד וחף מרעיונות. מאוד הערכתי את הענין שמישהו פנה אלי ואמר הנה בעיה ספיציפית – פתור אותה.

הבחור מהסוכנות אמר,"אנו רוצים קטע מוזיקלי מלא השראה, אוניברסלי, בלה- בלה- בלה,  דה דה דה, אופטימיסטי, עתידני, רגשני וכל שאר שמות התואר. ובסוף הוסיף  "וזה צריך להיות באורך שלוש שניות ורבע…"

זה היה  כל כך משעשע. זו נראתה לי מחשבה מדהימה לנסות ולייצר יצירה מוזיקלית כל כך  קטנה. כמו ליצור תכשיט קטנטן.

למעשה יצרתי 84 קטעים, נכנסתי כל כך לתוך העניין של מוזיקה זעירה שנהייתי רגיש למיקרו-שניות  ובסופו של דבר זה ביטל לי את התקיעות שבה הייתי בעבודה שלי. לאחר שסיימתי לעבוד על הקטע שלהם וחזרתי לעבוד על הקטעים שלי, שלוש דקות נראו לי כמו אוקיינוס של זמן."

 (ברייאן אינו מספר על יצירת אות הפתיחה לווינדוס 95  שאותה אגב הלחין על מקינטוש של אפל )

 גם במערכת ההפעלה החדשה של ווינדוס  ויסטה – פנו אנשי המיקרו-רכות אל אנשי האמביינט לצורך מוזיקת רקע. 

הפעם המוזיקאי הנבחר הוא ידידו ושותפו המוזיקלי הותיק של אינו – מנהיג קינג קרימזון לדורותיה, גיטריסט מזהיר ואיש מוזר לחלוטין. רוברט פריפ שייצר לאנשי גייטס את המוזיקה.

הפעם לא מדובר רק באות פתיחה, אלא במעין טפט אמביינטי שילווה את המשתמש בכל זמן העבודה בחלונות.

(לא ברור לי מה בדיוק יקרה כשהוא ישמע מוזיקה דרך המדיה פלייר. )  

הנה סרט שמתעד את הכנת המוזיקה למערכת ההפעלה החדשה – רוברט פריפ בקמפוס של מיקרוסופט.