לאחר הגשם התמרק האויר מאבק והשמיים הגדולים התמלאו שקיפות תכולת עין. המבט שנע לרוחב החלונות הפתוחים טיפס במדרגות התריסים, נמשך מעלה לאורך מרזבי הבתים,  והתאמץ במעלה הרעפים עג דהגיע לפסגה ולרגע אחד צלל בריקנות שנותרה מעל.
לאחר הגשם נוקתה שיחת החברים מהמשקעים הפזורים. המילים התחייכו בין האדים שעלו מכוסות התה. בתוכן שיברו עלי הנענע הכהים את קרני השמש האחרונות. השאלות נשאלו בחיוך התשובות הנהנו בנינוחות. כתמיד, התרכזה השיחה בשלל הקשרים הסבוכים בין העתיד לעבר, והתחמקה מההווה ומהמתהווה לו בדרך אגבית שכזו.

לאחר הגשם עלתה התהיה מה ניתן כבר לומר על הרגע כשהוא שם? אולי שתיקת הברושים היא התגובה הראויה לשעת אחר צהריים ישראלית שכזו, בלב הדרום, על המרפסת הפתוחה אל אמצע השבוע, חסרת כל יחוד ובכל זאת מלאה בקסם ההתייחדות עם הטבע הסמוי מהעין שנגלה לרגע צלול אחד .

לאחר הגשם קראו המרחקים בשפתם הגנטית והמגנטית אל הציפורים. להקות ענק החלו להתאמן לקראת הנדידה. נוסקות מעלה ומטה מתחשרות כעננים שחורים מעל העיר האפורה. עפות כגוף אחד וללא הנהגה, קוראות תגר על אמונתו של האדם כי יחיד הוא מול השמיים. מתריסות נגדו על שנשאר מאחור וכנפיו מצמיחות שורשים באדמה.

לאחר הגשם נותרו החברים בתהיה על מה שמכריח ציפורים לצלול ולצוף בים השמיים מעל. מעופפות כאילו התהפכה הארץ על ראשה, עד שהד רחוק הוציאם מריכוזם השמימי ופיזרם לכל עבר.

לאחר הגשם הופיעו התנודות בשמיים. לרגע לא היה שם אלא כלום, ובמשנהו הבליח פס נחושת כסוף כנחש שהתפתל בנחישות על דיונות השמיים. חג במעופו בדרך שמעידה כי  איננו מכיר את חוקי התעופה המקומית, מתקדם בעקלתיים ומייד נסוג וממהר, נעמד במקום לשברי תודעה ספורים, ואז מהבהב ממשיך לטפס מעלה ולבסוף נעלם בפס אש דקיק המאכל את עצמו מול צל הדעת.

לאחר הגשם שאל חבר את חברו  – ראית את זה? מה זה כבר יכול להיות פרט ל…? זה לא מטוס ובטח לא ציפורים…

לאחר הגשם ענה חברו בחיוך שאינו רואה למרחקים כאלו כלל, ושחייזרים זה כזה… ובכלל מה להם ולאימוני תעופה מעל עיר שכוחה שכזו…

לאחר הגשם נשטפה העין מתלאות היום בעפעוף תוהה וחסר אמונה. רגישה לשינויים זעירים החלה סוקרת את  הריק שהותיר פס האש מאחריו בשמיי המים הממתינים. תוהה כנכלמת על אשר ראתה ללא הכנה ומסרבת להבנה.

לאחר הגשם גוועה שיחת החברים, המאפרה נגדשה מאפר שאריות ההסברים האפשריים והערב ירד לאיטו. איתו נקבצו כל התהיות ושקעו אל המהום העיר שברקע.

לאחר הגשם נצברו כל ההסברים כולם לכלל אנחה פשוטה שהכירה בזה שמה שהיה, הוא לא שיהיה.  וכי גם למראה חדש יש רגע בו הוא מתיישן נעלם מהרשתית ועובר לעולם שכולו זכרונות ותהיות .

לאחר הגשם נותרו השמיים ריקים ממחשבות אדם, ממעוף ציפורים, והיעלמותם של עצמים בלתי מזוהים.
לאחר הגשם הלכו החברים לדרכם.
לאחר הגשם ירד הלילה.