אז אמרו לי ביאליק, מופע מחווה וכל השאר מעוניין? אמרתי הו, תנו לחשוב.
היה זה ספר השירים הראשון שהכרתי. הכריכה האדומה עם האותיות המוזהבות מוטבעות בתוכו ככתב אש מהשמים. בדף הראשון הוספה מדבקה נמוגה משנות השישים מוכנה למילוי המוני – ספר שירים זה ניתן ל:______ לרגל ______ אנו מאחלים לו בהצלחה.
ידעתי שמחלקים תנ"ך בצבא, בסוף התיכון, בכל מיני אירועים שכאלו. אבל למה מחלקים את הח.נ. ביאליק הזה?
התחלתי לקרוא, הייתי ילד סקרן. אז אלו הם שירים חשבתי לעצמי? הרבה מילים גבוהות והרבה הרבה שורות. לא אוהב. סגרתי והמשכתי הלאה.
בישיבה תיכונית לא לומדים ספרות. עובדת עבדות שכזו. מחשבת ישראל היא התחליף. להוציא מהכוח אל הפועל יותר חשוב מלדעת מה זאת אהבה שבורה. כשחציתי את הכביש ויצאתי החוצה התחלתי לקרוא בכוחות עצמי. הספרות משכה אותי בשלל עולמותיה, ממדע בדיוני עברתי לבדיונות מעמדיים, ומשם לכל מקום שאליו לקחו אותי השורות הארוכות.
ממרחק המילים הצפופות נדמו לי רווחת שורות השירים כמזימה להרס יערות הגשם במין מדינת ביאליק שכזו. ממורכזים בעצמם, מפותלים עם דימויי ים מסובכים כמו שרוכים בנעל צבאית שאין לך זמן לקשור בלהט הקרב . לקח לי הרבה זמן להתנער מהמחשבה שכל השירים הם ביאליקים בבסיסם, כשגיליתי את אלתרמן, עמיחי,שימבורסקה, ואבידן החלו היבשות לנדוד ולהשתנות.
הרבה שנים אחר כך במסגרת יישור הקו לאחור הגעתי אליו שוב. הפעם היו עיניי עיניו של בחור הישיבה לשעבר, האהוב הנשבר, המיסטיקן המגורש בצו עצמי מגן העדן. לפתע נראה לי ביאליק אחרת. מופקע מנחלתן של המורות לספרות נותר ביאליק האדם שהמילים "המשורר הלאומי" הוצמדו לו באותן אותיות זהב כקעקוע בעלות שנצרב על עור פרה.
והנה אומרים לי ביאליק – מופע מחווה. ובליבי הומה התשובה אולי גזען, ספק חרמן מתוסכל עם הברה אשכנזית, אך בודאי ובודאי שהגיע הזמן להשלים עם העבר.
הלכתי לחפש בספר האדום והנשכח, שיר שחברי היקר איתן פישר הלחין די מזמן לאחת מלהקותיו. "רק קו שמש אחד" קרא לו ביאליק ואני תהיתי מה היתה כוונת המשורר. קראתי ושנים של נסיונות עם נשים הסבירו לי את השיר הקצר הזה יותר טוב מכל מורה לספרות. (בעצם היתה גם אחת שכזו, אבל בואו נשאיר אותה מחוץ לתמונה).
|
רַק קַו שֶׁמֶשׁ אֶחָד
רַק קַו-שֶׁמֶשׁ אֶחָד עֲבָרֵךְ, וּפִתְאֹם רוֹמַמְתְּ וְגָדָלְתְּ; וַיְפַתַּח חֶמְדָּתֵךְ וּבְשָׂרֵךְ, וּכְגֶפֶן פֹּרִיָּה בָּשָׁלְתְּ.
וְרַק סַעַר לֵיל אֶחָד עֲבָרֵךְ, וַיַּחְמֹס אֶת-בִּסְרֵךְ, נִצָּתֵךְ; וּכְלָבִים נְבָלִים בַּהֲדָרֵךְ יָרִיחוּ מֵרָחוֹק נִבְלָתֵךְ – |
הרמתי את הגיטרה והלחנתי את השיר לאור הבנתי המחודשת. היה לי ברור לחלוטין שאת הבית הראשון צריכה לשיר ילדה תמימה ופקוחת עיניים, וכך נגררה טל אורן להרפתקאה הזו. אחרי זה גיליתי שאת השורה הראשונה גנבתי לחלוטין מהלחן של איתן אותו רק היה נדמה לי ששכחתי, אך משם המשכתי למקומות אחרים וכך הפך איתן להיות שותף לא מודע בכתיבת הלחן. בלחץ זמן אטומי הקלטנו שותפי כאח לי נדב אזולאי ואנוכי את השיר עם טל אורן ששרה, ואבינועם אבינועם שחצרץ כל כך יפה. ואת הכל גמרנו ביום וחצי שזה כשלעצמו הישג נדיר עבורי. וכל זה רק בכדי שתוכלו להוריד את השיר עוד לפני המופע של שבוע הבא שכל פרטיו מצויים ממש כאן .
את השיר עצמו (ועוד הרבה מוזיקה טובה אל תפחדו לשוטט ולהוריד ) ניתן למצוא באתר ההורדות של קקטוס
תהנו. ואם תגיבו בכלל כולנו נשמח.
דויד פרץ יוצר השיר 
כתוב תגובה לנורית לבטל