כל טכנאי הקלטות מכיר את הרגע הזה ובכל זאת הוא תמיד מפתיע מחדש. הסרט (יותר נכון המחשב ) מקליטים לאיטם, הזמר מזמר בקולו אל המיקרופון שמכוון בדיוק כמו שצריך וכל הכפתורים והמחוונים מראים רמת הקלטה נאותה ואתה כבר חושב על החופשה שלך בטאהיטי כשלפע פתאום בלי שום הכנה נסדק לו קו אופק, המטוס מבצע נחיתת חירום והזמר מתחיל לנדוד מהסולם המוזיקלי בואך שדה התעופה טעיתי – או במילים גסות יותר זייפתי.

כבר כמה שנים שטכנולוגית יצירת המוזיקה הולכת לעזרת המוזיקאי לעיתים עד כדי החזרתו למצב של תינוק שנשבה ויכול לעשות כל מה שובחוסר יכולתו מתוך ידיעה שאי שם מעבר לזכוכית יש אבא גדול שיתקן את הכל. 

והנה הגיע כלי הסיוע החשוב ביותר לכל האבות הטכנולוגים באשר הם. הכלי שמעלים את הזיוף מהמוזיקה כליל.

מייד ימהרו כל מיני חכמים ויאמרו שכלים או מכשירים לתיקון זיופים קיימים כבר כמעט עשר איתנו, ואני אומר להם שהם צודקים. נכון כבר לפחות שני עשורים יש בשוק טכנולוגיית המוזיקה מכשירים שכל מטרתם היא לתקן את זיופיו של הזמר. מהפשוטים ביותר ועד המורכבים ביותר  ובכל זאת עד היום לא היה כלי טוטאלי כל כך שממאפשר לבטל זיופים בחדות ונאמנות כל כך רבה למקור עד שהצלחתי  לגרום למישהו שבסך הכל בא להקליט שיר לאשתו ליום הולדתה והוא חסר כל שמיעה מוזיקלית שהיא וללא שום מושג על סולמות מוזיקלים לעמוד מול הרמקולים באולפן להתבונן בי בהשתוממות ולאמר: "וואו, אף פעם לא ידעתי שאני יכול לשיר…"  (והתשובה הנכונה היא – אף פעם לא ידעתי שאני יודע לשיר בעזרת טכנאי סובלני עקשן וכמה שעות עבודה על תיקוני כל הזיופים במשפט אחד ).

כן הרגע הגיע וגם זמר שבאמת לא מכיר בקיומו של סולם מוזקלי כלשהו יכול לשיר בתוים הנכונים ובקולו הערב בעזרת פלגאין  (או בעברית להמונים תוסף תוכנה לתוכנות עריכת מוזיקה ) חדש יחסית מבית WAVES  אחד מענקיות התוכנה המוזיקליות העולמיות שהיא כמה מפתיע חברה ישראלית לכל דבר.

תמיד שמדברים על המוזיקאי הישראלי שהצליח הכי הרבה בחו"ל אני משתומם איך אף אחד לא מזכיר את WAVES. אם אחינועם ניני שרה עם סטינג מול האפיפיור הרי שוויבס שרו כמעט עם כולם, מU2 ועד וולט דיסני, מקולדפליי ועד ד"ר דרה, אין כמעט אולפן בעולם שלא תמצא בו את הפלאגינים של חברת WAVES הישראלית ודרכם עברו אינסוף הקלטות וערוצי הקלטה שאין שום סיכוי לעשות רשימה שלהם אבל אפילו אלו מכם שלעולם לא מקשיבים למוזיקה שמעו את פרי עבודתם בסרטים ובתוכניות טלויזיה.

בעשור פלוס שהם קיימים הספיקו WAVES לבסס את עצמם כקנה מידה שעל פיו נמדדים בפלאגינים מבוססי תוכנה (בעולם הישן של האולפנים כל התוספים אלו היו מכשירים חיצוניים שישבו מצדדי הטכנאי וגרמו לאולפן הקלטות ממוצע להראות כמו חדר הבקרה של האנטרפרייז – המון אורות ומספרים מהבהבים. ועד כמה שזה סקסי לראות הרבה אורות מהמבהים אין ספק שמבחינת יעילות היכולת שלך לדחוף את כל המכשירם האלו אל תוך מחשב אחד אפילו לפטופ וללכת איתם לאן שלא תלך היא מרשימה ואפשרה את ההמצאה הגדולה ביותר בתחום המוזיקה בעשור האחרון – האולפן הביתי ) 

לאחר ששנה שעברה הם הוציאו את הפלאגינים הכי שימושיים שנתקלתי בהם מזה זמן רב (הדמיית הSSL – הקונסולה לא האבטחה אם תרצו פירוט אני אשמח לדעת אם זה מעניין אתכם 🙂  השנה הם מבריקים שוב עם מתמודד רציני לפלאגין שאני הכי אוהב שלהם עד עתה ה – TUNE

הטכנולוגיה היתה שם קודם – הסבר קצר  איך זה עבד עד עתה – המחשב מודד את גובה גלי הקול שמפיק הזמר משווה את המרחק ממנו  אל התו מתמטי שאליו הוא היה אמור להגיע ואז הוא מעלה או מוריד בקודש את הזמר אל התו המיוחל שאליו הוא התכוון להגיע אך פספס.

המצחיק הוא שעד היום היו רוב המחשבים מלאי הכוונה מאוד יקים באופיים והתוצאה היתה שכיוון יתר ( או זייפנות יתר תלוי איך מסתכלים על זה ) גרמו לזמרים המתוקנים להישמע קצת רובוטיים מדי, לחלק גדול מהזמרים הרעיון של להישמע כרובוט קסם ואפילו נשמע להם כל כך מאה עשרים ואחת – דוגמא שרית חדד כשהיא נשמעת כמו שר שמזכירה את זהבה בן.. כן.  את האפקט הקיצוני של מכשירי תיקוני הזיופים שמעתם כבר עשרות פעמים בפופ בשנים האחרונות. (ובשביל הטוקבקיסטים המתדייקים –  כן  אני ידוע ששר השתמשה בווקודר ולא בפיטץ' שיפטר עדיין באוזני העם זה נשמע אותו הדבר, תאמינו לי)  

בצורה מצחיקה דווקא הזמרים שמתקן הזיופים הכי פחות יכל לעזור להם אמצו אותו בחום. מפני שכאשר מדובר בשירה שהיא לאו בהכרח לפי הסולם המערבי השתלטני ומחולק ל12 חצאי טון  – או למה להסתתר מאחורי הגדרות כשאפשר להגיד את זה ישר –  כשמדובר בשירה מזרחית המלאה בסלסולים של רבעי טון היא כמעט תמיד מיושרת למעלה או למטה על ידי המכשיר והלך לו הסלסול נותר לו הריבוע של התו.

מעניין אם התיקון האובססיבי שמילא בשנים אחרונות את שירת ההיפ הופ והמזרחי בארץ נובעת מאיזה הרצון  להתקבל כשווים בין שווים  בקרב הסולם המוזיקלי המדוקדק

והנה לאחר שבמשך שנים רבות שלטה חברת ANTARES בשוק מתקני הזיופים והיתה כמעט שם נרדף לתיקון זיופים הרי שהTUNE של WAVES  בהחלט מאיים למוטט את ההגמוניה הזו. וזו למה ?

מפני שמעבר לעובדה שהTUNE של וויבס מדוייק הרבה יותר בפענוח עליותיו וירידותיו של הזמר הוא הולך צעד אחד קדימה ואינו משווה כל זמר שהוא לסולם המוזיקלי הנתון מראש. בעצם TUNE לומד את התנהלות הזיוף של כל זמר וזמר שמעבירים דרכו ומאפשר לטכנאי לתקן את זיופיו הגדולים של הזמר ועדיין להשאיר את זיופיו הקטנים.

לכאורה למה לי להשאיר זיופים קטנים ? ובכן מה שריתק אותי לגלות עם הTUNE  החדש הוא שכל זמר מזייף במקצת אבל כל עוד זה במסגרת המעט למעלה מעט למטה (בדרך כלל עד משהו כמו 15 מאיות התו לכל כיוון )

להתוצאה היא שהוא נשמע לנו כמוהו, לדוגמא סביר להניח שכאשר ריטה עולה לצעקה ההיא ב"להיקרע אה הא לגזרים" התו הגבוה שלה יעלה טיפ טיפה מעל התו המדוייק בשביל הרושם ובגלל לחץ האויר שהיא משקיעה בצעקה שממילא גורם לתו להישמע קצת יותר גבוה מאלו שיבואו אחריו וכך היא מזייפת במעט בשביל הדרמה מכשיר תיקון סטנדרטי היה מתקן אותה ישר אל מרכז התו וגורם לה להישמע מכאנית קמעה (משהו שספק אם רוב בני האדם היה מודע לתיקונו משום שכאשר התיקונים האלו קורים במנות קטנות הם כמעט בלתי מורגשים )

אולם משהו מהשפיציות של הדרמה היה הולך לאיבוד ואת זה בדיוק בא לתקן הTUNE.

לאחר שהTUNE מסיים לסרוק את שירת הזמר הוא מראה לטכנאי שני גרפים אחד של התו כפי שהוא והשני של התו כפי שהוא צריך להיות התבוננות מקרוב על הגרפים לימדה אותי המון על סגנונות השירה של בני אדם ושירה בכלל. מסתבר שרוב הזמרים שעליהם ביצעתי סריקות עם TUNE  נעים למעלה ולמטה בתוך גבולות התו כחלק מסגנון השירה שלהם. למעשה גם זמרים שנשמעו לי תמיד מדוייקים לחלוטין התבררו כבעלי כושר ניעות ובעלי רעידות מעלה מטה, אולם ככל שהתבוננתי יותר גיליתי שיש מחזוריות והגיון בעליות ובירידות האלו. הגיון שנובע מסגנון השירה של הזמר והדרך שלו לשלוט בקולו.

כאשר היה אלמנט של עוצמה או התרגשות החל הזמר לנדוד מעלה בכל תחילת ההברות של המילה וכאשר היה תחושת דכדוך או סופי משפט עצובים החלו התוים לנדוד מטה ומטה. כמון שיש קשר בין כמות האויר שיש לזמר בתחילת כל משפט ובסופו (עם פחות אויר בגרון יתקשה הזמר בשליטה על גבוה התו ויניח לו לצנוח אט אט ) אולם גם כשדובר במילים בודדות שלכאורה היה לזמר מספיק אויר לשלוט בהם חזרה התופעה שוב ושוב על עצמה.

ופה בדיוק בולטת היכולת המדהימה של TUNE.   האפשרות שיש לך לשמר את התנהגות הזמר במלוא טבעיותה או יותר נכון במלוא זיופיה הקטנים  גם כשאתה מתקן את זיופיו הגדולים בין תו לתו היא שגורמת לו להשמע כמתקן הזיופים האולטמטיבי . 

פרט לכך התבוננות בTUNE למדה אותי עוד כמה דברים מעניינים על שירה ועל איך אנחנו שולטים במדרגות התוים לגן עדן אולם אלו היו הרבה יותר משלושים שניות על תיקוני שירה וזיופים חינניים וכדאי שאני אפסיק עכשיו לפני שיורידו אותי מהשידור :).   

יום טוב