בגלל הזמן, וחסרונם, ניתן לחשוב שמתו
אך הלוך ושוב היה הכרטיס לרכבת שקנו
אלו הם הדברים הקטנים האלו
שזמן הורדים הותיר לנו
בפינה, בתוך נייר, בתוך ארון
כמו גנבים, הם מתחבאים מאחרי הדלת
נתונים לחסדיהם, אנו כעלים המתים
שהרוח מעיפה לכאן ולשם
ומחייכים בעצבות – אכן…
גורמים לנו לבכות
כשאיש אינו רואה
Serrat – אחד המוזיקאים הכי אהובים עלי באחד מהשירים היפים ביותר שלו על היש שבאין שגם הזמן וגם החסרון לא יכול להרוג אף פעם.
כתוב תגובה לדויד פרץ לבטל