2005 סיכום שנה מוזיקלית בחשיפה מינמלית.


Smog – A River Ain't Too Much to Love

בכדי לאהוב
נהר אינו יותר מדי
סיכום השנה.


Antony and The Johnsons – I am a Bird Now

יופיו של החטא
ציפור כלואה ברוח
אתה אחותי


Josh Rouse – Nashville

ערב שוקע
נדבר על אורות הרחוב
נאשוויל חולמת

 


Sufjan Stevens – Illinoise

זכית אילינוי
הציניות נמוגה אל העצים
בחוג הכנה לסרטן

 

 


Richard Hawley – Coles Corner

ממתין בפינה
צליל דמעות בגשם
הפיפטיז שוב כאן

 

Low – The Great Destroyer

הזמן הורס גדול
העתיד הוא מבחנות ומספרים
צועד אל תוך הים



Mugison – Is This Monkey Music ?

אני רוצה אותך
המסך הכחול של המוות
מוזיקת קופי לפטופ



Castanets – First Light's Freeze

מיהו העולם ?
השתקפות המלאכים
בקפיאת האור הראשון



Clem Snide – End Of Love

היפ הופ גרמני
כשאנו נהיים אמריקה
סוף האהבה.



Brian Eno – Another day on earth

אינו נלכד בין
הכחול לעתיד
עוד יום אחד



Daniel Lanois – Belladonna

ללא מילים
הכל נשמע קדוש
אשה יפה



Bruce Springsteen – Devils & Dust

תמונה קרועה
קוד ספרינגסטין
שדים ואבק



Pelican – The Fire in Our Throats Will Beckon the Thaw

רטט מיתרים
אש בגרוננו תבער
מתכת רכה

תגובות

  1. תמונת פרופיל של זאפודית

    אבל ת'כלס, אינלימושג עכשיו אילו דיסקים שווה לקנות ואיזה לא. מה, כולם?

    (וכפרה על הראש היפה שלך).

  2. תמונת פרופיל של בועז כהן

    איפה הפיוצ'ר סאונד אוף לונדון, איפה?

    איזה דיסק נהדר.
    וגם אנדרו בירד.

    כייף לראות את העטיפות פרושות ככה, עם מינימליזם של מלים. קצת כמו בשנות השבעים, כשהיה מוכר ב"אלגרו" שהמליץ לי על DIARY – הסולו הראשון של רלף טאונר, וכששאלתי אותו "אבל איך המוזיקה?"
    הוא ענה:

    כמו העטיפה.

    קניתי.

  3. תמונת פרופיל של Moon

    Only so many songs can be sung With two lips, two lungs and one tongue….

    חוץ מ:
    Antony and The Johnsons – I am a Bird Now
    Brian Eno
    ו
    Bruce Springsteen

    לא מכירה אף אחד…ועם הטעם שלך טוב, כמו הכתיבה שלך, אני צריכה למהר ולהוריד ולטעום את כל האחרים, עם מה להתחיל????

  4. תמונת פרופיל של דויד פרץ

    להכיר את סמוג. וסופיאן. אלו שוברי הלבבות ומרחיבי העיניים.
    ג'וש ראוס וקלם סנייד מצויינים אבל מהסוג שלא תרגישו בחסרונם אם לא תדעו שהם קיימים, קסטנייטס ומוגיסון הם בחירות אישיות של דיסקים שעשו לי המון בשנה החולפת לא בטוח שעוד שנתיים אני אזכור אותם.
    דניאל לנואה ופליקן זה מוזיקה ללא מילים מאוד אישי מאוד אימפריסוניסטי שווה מאוד לשמוע את פליקן בכדי שלא אאלץ להמציא ז'אנרים מגוחכים כמו דרים-מטאל , בוט-גייזרס, או-דום צ'יל אאוט.
    ספרינגסטיןואינו שני אלבומים פשוט טובים של אומנים גדולים.
    ו- לגבי מקהר הGREAT DESTROYER, בואו נאמר שזה אחלה אלבום זה פשוט לא ממש אלבום של LOW.

  5. תמונת פרופיל של Moon

    כבר תודות נרגשות על Sufjan Stevens
    הוא מאד מרגש ויפה

    וברוח זו אני יכולה להזכיר עוד כמה מרגשות/ים
    Hope Sandoval – קול קסום קסום וחלומי, מתיקות קורעת לב

    Beth Gibbons – שגם אליה הגעתי בהמלצתה של איש מוכשר אחד 🙂

    Martha Wainwright קול ומלודיות יפיות, גם קאברים נפלאים

    ואחיה המוכשר לא פחות בכלל – שבטח אתה מכיר
    Rufus Wainwright

  6. תמונת פרופיל של אבינועם

    מה קורא ? מזמן לא דיברנו.

    סופיאן, כרגיל, תמיד גומר אצלי יותר טוב ממה שהתחיל, שזה בליינד יותר טוב מהתלהבות מדיסקים שאחרי עוד שתי הורדות אחרות, אני שוכח מהקודמות ( הרוב ככה בימינו).

    את לא סימפטתי, ככה, אבל לא כמו שנניח אביב מארק קרוע על זה.

    קלם סנייד ? מהקודמים ששמעתי , אין צ'אנס שאבזבז זמני על ההייפ המיותר הזה ( אפילו יש שם ישראלי) ועל האלבום הזה גם..

    האחרים , לא יצא לי לשמוע, אבל את ספינגסטין אני חייב לעצמי.

    יאללה צ'או.

  7. תמונת פרופיל של אני :)

    חשבתי סקירה אומנותית 🙂
    לא מכירה שום דבר מפה, ת'אמת. עצוב? לא לי. אני מרוצה מעצמי.

כתוב תגובה לשי לבטל