בהתלהבות רבה הריני להמליץ בפניכם לגשת ולשמוע את אחד השירים היותר יפים ששמעתי לאחרונה, קאט פאוור (שאן מרשל ) חושפת את אשליות הגדולה והנפילה מטה מהכוכבים לשמיעה ישירה באתרה.
"פעם רציתי להיות הכי גדולה בעולם…"
זהו שיר הנושא מתוך אלבומה החדש שהחל מהשבוע מסתובב ברשתות ההורדות ובקרוב יראה אור רשמית. כמה מילים לגביו יבואו במהרה. תודה לקונסטנזה מווינט אלטרנטיבי על הלינק.
שמו היה פרי, היו לו קשיי לימוד, אביו היה איש מרושע, אביו הבעיר לו את העור, שלח אותו אל מותו, הוא היה בן עשר שנים…
שמה היה נעמי, פנים יפות וחמות, זוהרות כל כך…, לימדה אותי איך לספק גבר, אחרי בית הספר במושבים האחרונים של האוטובוס, היא היתה עושה את זה כל יום, היא היתה רק בת אחת עשרה שנים …
שמה היה שרה, שיער שחור כמו חלל חשמלי, היא היתה צובעת את פני כל כך יפה, היא היתה חברה טובה, אביה היה בא אליה כל לילה, היא היתה בת שתים עשרה בלבד.
שמו היה דונובן, הוא היה חבר טוב מאוד, הקלפים שחולקו היו נגדו, הוא סחר בקוקאין, בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא היה רק בן שלוש עשרה.
שמו היה צ'ארלס, אמר שהוא מאוהב בי, היינו שנינו בני ארבע עשרה, ואז הייתי חייבת לעבור למקום אחר, והוא התחיל לעשן קראק, היה חייב למכור את התחת, אני לא יודעת איפה הוא
אני לא יודעת איפה כולם
לא יודעת איפה כולם .
הזדמנות טובה להביא תרגום ישן שלי לאחד השירים היותר נוגעים שלה.
דויד פרץ יוצר השיר 
כתוב תגובה לפאר פרידמן לבטל