אולי לא שמעתם אף פעם את הבטא-בנד, אבל סביר שיצא לכם לשמוע לא מעט פעמים על הבטא-בנד בזמן הקרוב.  מכל עבר השם שלהם נזרק כמין מילת קוד המשייכת אותך לחבורה סודית ביותר ואיכותית לא פחות,   רדיוהד מעריצים אותם מלחששות הלשונות, ניק הורנבי אזכר אותם ב"נאמנות גבוה" בגרסאתו ההוליוודית, נייג'ל גודריץ' מיקסס להם את התקליט החדש, והם כאלה מגניבים, עושים מוזיקת פולק   עם גרובים מודרנים, מערבבים סינטים ילדותיים מהאייטיז וגיטרות אקוסטיות על גבי ברייק ביט עם הרמוניות  פסיכדליות ולאונג' כן, כן, בדיוק כמו בק, רק  בסקוטית אתה יודע….

 רגע, רגע  אתם אולי יכולים להזכיר לי איזה שיר שלהם? אתם יודעים, איזה משהו  שאפשר לזמזם ? משהו שנשאר במוח  אחרי האזנה למוזיקה שלהם ?  איזה משפט קטן ומרגש ? אולי איזה בדל  של שיר שהוא משהו מעבר לעוד תרגיל עקר בהתחכמות  פוסט-מודרניסטית  ?

 הבטא בנד בתקליטם השלישי לא סוטים בהרבה ממה שאפיין את תקליטיהם הקודמים, אבל אפינותנים הרבה יוהסאונד שלהם קצת התעבה בכלי קשת וכלי נשיפה פה ושם ולראשונה הם גם נשמעים ממש כמו להקה שמנגנת יחד ולא כמו פרוייקט אולפני, אבל המוזיקה שלהם עדיין נשמעת כמו מוזיקת רקע אידאלית לאנשי היי-טק מתוסכלים, משהו מתוחכם ומעוצב לשים ברקע בזמן שאתה עושה דברים אחרים.

 על העטיפה של הדיסק מצויירים חברי הלהקה בקומיקס כסופר- הירוז הנלחמים ברובוטים בעזרת אש ואור ותנועת קרטה כמעט הכרחיות בימינו, ואם יש משהו שחסר בתקליט הזה, זו קצת אש אמיתית.   גם כשהם נוגעים בפוליטיקה נשארים הבטא בנד ברמת הקומיקס  השיר הראשון "ASSESSMENT"  שמוגדר כשיר עם אמירה פוליטית כנגד בלייר נשאר סתום לחלוטין כשאר הטקסטים האמיבוולנטים שלהם.  ניתן להבין אותו כשיר פוליטי כנגד המלחמה בעיראק  ובאותה מידת הצלחה לפענח אותו גם כשיר על עצירות.  ולמרות הכל זאת זהו איננו תקליט רע, רחוק מכך. הבטא בנד מוכיחים שאתה יכול להוציא תקליט שיחשב לטוב גם אם אתה לא כותב שום שיר טוב. הם פשוט  מכירים את כל התקליטים הנכונים והם בעלי מודעות עצמית גבוהה כדי לא להוציא משהו באמת מביך מתחת לידיהם.  הבעיה העיקרית של הבטא~בנד היא שהם פשוט מתוחכמים מדי ומאוהבים מדי ביכולת שלהם למקסס הכל בהכל וברמה הזו זה גם נשאר, גירסאת הבטא של הדבר עצמו, עדיין לא מוצר מוגמר.