אם רק אחוז אחד ממוזיקאי העולם היה מוציא אלבומים מקוריים כמו  האלבום הזה של הרביעייה הניו יורקית אנימל קולקטיב,  כנראה שהייתי צריך לחפש נושא אחר לכתוב עליו אולי טכניקות הכנת סושי?. אפשר לומר שמדובר בתקליט אסיד~פולק~רוק~פסיכדלי שמשתמש בטכניקות קאט~אנד~פייסט מודרניות כדי ליצור מוזיקת גליץ' אורגנית,  וזה בסך הכל יהיה שטויות שנשמעות מחוכם. יותר נכון יהיה לומר  שהקולקטיב החייתי הזה הם חבורת חייזרים שמתצפתת על כדור הארץ כבר כמה שנים ואחרי שצפו ביהורם גאון ומיכל זוארץ פעם אחת יותר מדי,  השתכרו והחליטו  לעשות פארודיה על המוזיקה של בני האדם, ורק בשביל הצחוקים זרקו את את הדיסק הזה אל כדור הארץ כמבחן רושאך שמיעתי. 

כמו שאתם לא ממש נוהגים לברר  מי רקח את האקסטה שאתם בולעים, כך אין טעם לתהות על קנקנם של האנימל~קולקטיב. כבר כמה שבועות שאני מקשיב לאלבום הזה באובססיביות קומפולסיבית של  מגלה ארצות עצל ובכל פעם הוא נשמע לי אחרת לחלוטין. למלודיות כאן  יש נטיה להתפתל סביב המוח שלך כמו צמח מטפס, המכסה אותך לאט לאט אבל ביסודיות. בכל פעם שנדמה לי שהצלחתי להבין מה קורה כאן אתה מגלה שאיפה שהוא בשולי השיר התחבאה לה עוד תרנגולת בביקיני עם משקפי שמש הרוכבת לעבר השקיעה על סוס עץ מרעשני פורים.  הייתי רוצה להמליץ לכם לשמוע את האלבום הזה בפיג'מת פסים סגולה שרועים בנינוחות במושב האחורי של  מכונית גזר ללא נהג עם ג'אנטים כסופים של דלעת, הנוסעת בשדות האספלט האדומים של יערות הגשם…  או אלוהים אני באמת צריך להתחיל לכתוב על סושי.  

שעות על גבי שעות האזנתי לתקליט הזה. שוב ושוב מצאתי את  עצמי בודק האם מדובר באותו תקליט ששמעתי אמש,  המסקנה היחידה שלי היא שעם האלבום  הזה אני כבר לא בטוח בכלום.   "Sung Tung"  הוא  טריפ חוקי שמרחיב את ההכרה, צובע את המציאות  בכל צבעי הספקטרום, ומשנה לחלוטין את תודעת הזמן. אם הפסיכדליה של שנות השישים היתה התוצר של סמי  הזיה כ~אל.אס.די, כדאי מאוד למנסחי פקודת הסמים להתכונן לגרוע ביותר. יש משהו חדש בשטח והוא חזק פי מילארד  שיגרום לתודעה שלכם להתרחב לצורתה החייתית ביותר, גלולת קסם כסופה שתחדד את חושי השמיעה שלכם עד שתבינו שכולנו חיות לא ממש מתוחכמות במאבק נואש אחרי עוד גלולה צבעונית.  כמו לכל סם,  גם לאלבום  הזה יש תופעות לוואי. רעד ואושר בלי מוסבר יתקפו אתכם במקומות בלתי צפויים, חיות קטנות עלולות לעבור בשולי מרחב הראיה שלכם ואתם עלולים למצוא את עצמכם קופצים מתוך השינה בצעקות "מי  יכול לזכות בארנבת??".  לפעמים הגלולה הזו נשמעת כמו תקליט של  הביץ' בויז מבצעים מתי כספי המנוגן במהירות מואצת, לפעמים הגלולה נשמעת כמו ארבע פילים ורודים שמסתובבים על קרוסלה, בעודם משחקים פינג פונג עם המוח שלך. אבל רוב הזמן זה נשמע כמו תקליט השנה רק שלא ממש ברור לי על איזה פלנטה.