"בסבנטיז סקס היה כמו לחיצת יד בין חברים"
(ניקולס קארי הידוע גם כ-Momus ).

רגע לפני שהאיידס יהפוך את הסקס לרולטה רוסית, והצטרפות נסיבות של המצאת הגלולה ושחרור האישה הפכו את הסבנטיז לעשור הכי סקסי במאה שעברה. סקס היה שם המשחק בין אם היית רווק, נשוי, דו- מיני, תלת אורגייתי או קוואדרו-סקסואלי היה נדמה שכל העולם אחותו והחברה שלה עסוקים בחקר מעשי של גבולות המיניות האנושית . מחקרים ודוחו"ת מיניים פורסמו ככותרות ראשיות בעיתונים, מועדונים לכל סוגי הסטיות הוקמו בערים הגדולות וגם בפרברים אנשי המעמד הבינוני לא טמנו את ידם במכנסיים וערכו מסיבות חשק משלהם לחילופי זוגות כדי לעורר את חיי הנישואין (סופת קרח מישהו ?). כן פרט לכמה מדינות נידחות במזרח התיכון העולם המערבי כולו נראה כגן עדן מיני בהתהוות.

למרות שהדיסקו והפאנק עשו הכי הרבה רעש בסבנטיז הרי שהתקליט הנמכר ביותר של אותו עשור (ועד עצם היום הזה רק "מותחן" של מייקל ג'קסון עבר אותו ) היה דווקא "שמועות" מאת פליטווד מאק. החודש הוא יוצא ביחד עם עוד שני אלבומים של הפליטוודים, בהוצאה מחודשת, ממוסטרת, מכופלת ומשופעת בדמואים, בונוסים ושאר ירקות הכרחיים במהדורות שכאלו. בחינה מדוקדקת ממרחק הזמן מבהירה שאין זה מקרי שאלבומים אלו היו כל כך פופולאריים בעשור המיני ההוא.

בתחילת הסבנטיז פליטווד מק היו הבדיחה של תעשית המוזיקה. תוך שנים ספורות איבדה להקת הבלוז הבריטית, במה שנראה כאופרת סבון מגוחכת מכדי להיות אמיתית, את כל האמינות שלה במקביל לנגני ההרכב המקורי אחד אחרי השני.

גיבור הגיטרה פיטר גרין, הרגיש רע מכל הכסף שהרויח ופרש מהלהקה כדי לחלק את כל נכסיו לצדקה והתאשפז במוסד לחולי נפש כמה שנים, ג'רמי ספנסר הגיטריסט השני יצא מבית המלון באמצע סיבוב הופעות ונעלם, רק כדי להתגלות כמה שבועות אחר כך, גלוח ראש בכת ילדי-האלוהים. ודני קירוואן מחליפו שסבל מפחד במה היסטרי החליט לאבד את ההכרה על ידי דפיקת ראשו בקיר כמה רגעים לפני הופעה אחרי שמישהו העיר לו שהגיטרה לא מכוונת !! אנשים פחות עקשנים ממיק פליטווד המתופף הטאוויל וג'ון מאקוי הבסיסט המזוקן, היו בודאי סוגרים את העסק, והולכים הביתה. אבל הם בהחלטה נואשת מצרפים אליהם את אישתו של מקוי, קריסטין כקלידנית. ומחליטים לנסות את מזלם מחדש כלהקת סופט-רוק, בחוף המערבי של ארה"ב. נגני גיטרה מזדמנים וזמרים לרגע החלו להתחלף בקצב מסחרר והיה נדמה שלא צפוי עתיד מזהיר לחבורה התמהונית. לאחר שגיטריסט נוסף העונה לשם בוב ווסטון פוטר מההרכב כי הוא ניהל רומן עם אישתו של פליטווד, מצא המתופף השבוז את בני הזוג לינדסי בקינגהאם וסטיבי ניקס שכבר הוציאו תקליט בזכות עצמם וצרף אותם להרכב כזמרת וגיטריסט ומכאן החלה החגיגה הגדולה.

 

    

ב1975 יצא במעין לידה מחדש, אלבום ההנושא את שם ההרכב "פליטווד מק" וידוע למעריצי הלהקה כ"אלבום הלבן". התקליט המצויין מיסד את את הסאונד החדש של הפליטוודים כרוקנרול קליפורני נינוח. בעזרת הרמוניות קוליות עשירות, גיטרות מרוככות ותופים יבשים ומדוייקים הצליח ההסינגל מתוכו "ריינון" להפוך ללהיט רדיו ענק  שהגדיר בבת אחת את הסאונד של תחנות FM החדשות שהלכו וצברו קהל הרבה בזכות שירים מהסוג הזה.  הטקסטים היו עניין אחר; "היא כמו חתול בחשיכה, היא החשיכה עצמה, כמו ציפור בתעופה היא שולטת בחייה " לחששה סטיבי ניקס ומיתגה את עצמה בבת אחת כאישה בעלת קסם אפל ומיניות שופעת שגרמו ללא מעט אנשים לראות בה סוג של מכשפה מודרנית . שאר השירים בתקליט הם מופת להפקת אמצע הדרך מצוינת, עם צליל  עגול ורך כמו שוקולוד וחמאת בוטנים מותכת בשמשמ הקליפורנית. מעל כול שיר האלבום זורח "מפולת" שיר שרק הוא לבדו מצדיק את רכישת הדיסק. יפיפה, צנוע, ומאוד נוגע בפשטותו. על רקע גיטרה אקוסטית פותחת פה ניקס, את הסדק הראשון במה שיהפוך לרעידת אדמה ביחסיה עם באקינגהאם "פחדתי משינויים כי בניתי את חיי מסביב לך, אבל גם ילדים מזדקנים, ואני מתבגרת עכשיו". 

הבונוסים שמציעה המהדורה המיוחדת מיותרים לחלוטין.  אז למי שיש כבר את המקור כדאי שיוותר ומי שאין לו הרוויח.

 

      

"שמועות" מ1978 יצא אחרי סיבוב הופעות מפרך.  אם התקליט הקודם נשמע כמו הזמנה לאורגיה, התקליט הזה משקף יותר מהכל את תוצרי הלוואי של החופש המיני ושבירת המסגרת על רקע ההגשמה האישית או במילים אחרות הזכות לזיין את מי שבא לך. מדובר פה באסופה מדהימה של שירים שכולם עוסקים בנושא אחד – אהבה מתפרקת על הקרשים. ניקס ובאקינגהם נפרדים וכך גם קריסטין וג'ון מקווי ומיק פליטווד ואישתו. ורק כדי להחריף את הבעיה כולם עוזבים בוגדים ושוכבים עם אנשים אחרים בתוך הלהקה !! במקום ללכת ליועץ נישואין או למסד כת מינית חדשה, משתמשים חברי הלהקה בשירי התקליט כדי להעביר מסרים חדים כואבים ואכזריים מאחד לשני. כל שיר פה הוא בעל משמעות כפולה לאור מערכות היחסים המתפוררות בלהקה, והשיר היחידי בתקליט שנכתב במשותף על ידי כל חבריה נשמע נכון לכל חברי הלהקה יחדיו "ואם את לא אוהבת אותי עכשיו, לא תאהבי אותי שוב לעולם, אני עדיין יכול לשמוע אותך אומרת, שאת לעולם לא תשברי את השרשרת" .

נהוג לזלזל במוזיקת פופ כרדודה ביחס למוזיקה מחתרתית ואמיתית. אבל אני משוכנע שבתקליט הזה יש יותר רלוואנטיות ואמירה לחיי אנשים מעל גיל 25 מאשר כל תקליטי הסקס פיסטולס והקלאש יחדיו. אז נכון שזה לא הכי אופנתי לומר אבל התקליט הזה הוא אחד מהמסטרפיס הגדולים (קשה לומר עליו נשכח ) של הסבנטיז. והמהדורה החדשה מצלצלת כמו מיליוני דולרים וכל לחישה בוגדנית, וסולו גיטרה קנאי נשמעים פה צלולים וברורים מאי פעם. דיסק הבונוס הוא חביב ביותר אבל נשאר בגדר קוריוז שרק מעריצים כבדים וסטודנטים להפקת סאונד ירצו לשמוע.

TUSK  מ79  הוא אלבום כפול שנשמע כמו שאריות הבוקר שאחרי המסיבה הגדולה, בקינגהם משתלט על ההקלטות ויוצר את התקליט הכי מוזר של הפליטוודים. לעיתים זה מזכיר את הנו-וויב של הB-52,. לעתים זה נשמע כמו רוקסי מיוזיק אחרי לילה הלום קוקאין אבל לרוב זה פשוט נשמע כמו להקה שבורה בחיפוש נואש אחרי שיר. לא פלא שהלהיט הגדול מכאן SARA (שלראשונה מופיע כאן בגרסאתו הארוכה והמלאה של כל מלאה ) הוא עוד אחד מאותם שירים מהפנטים של סטיבי ניקס שאפילו באקינגהם בטירוף האולפן שלו לא מצליח ממש להרוס. מעניין שדווקא פה הדיסק הנוסף הוא הכי שווה מבין הבונוסים כי ההבדלים בין גרסאות הדמו והתקליט מראות כיצד באקינגהם משתגע לאט לאט באולפן. לא ממש חייבם להחזיק את התקליט הזה בבית אבל חובבי איזוטריה ולהקות במשבר ימצאו פה הרבה עניין.