CURRENT 93 – HITLER AS KALKI

 

היו היה איש בבאר שבע, דני בלר שמו.  ויכתוב במקומון המקומי כל-בי. וחובב ביטלס ומוזיקה תעשייתית גדול במיוחד היה האיש.  וכל שבת היה לו טור מוזיקלי שבו הוא כתב ביקורות מוזיקה שהתמקדו בעיקר בביטלס ספיחיהם חבריהם וממשיכיהם ובמקביל על כל אומן תעשייתי נידח. כתוצאה  ישירה מכך דור שלם של ילדים באר שבעים חשב שאיינשטוצה ניאובאטן וקראנט 93  הם בעצם המקבילים של הביטלס מבחינת הגודל והחשיבות.
עד שיום אחד יצאנו צפונה לעולם שמעבר לשכונה ד' וגילינו שמדובר בשני מישורים שונים. אז הנה הזדמנות לחלוק כבוד לאיש שהכיר לכולנו כל כך הרבה מוזיקה מוזרה בימים כשממש היית צריך להתאמץ כדי להרחיב את עולמך.
השבוע שמעתי את ההוצאה המחודשת לתקליטם של קארנט 93. THUNDER PERFECT MIND,  מדובר בתקליט שנשמע כמו מסע צלב,  קומפלט עם מוזיקת פולק קלטית עינויים ובתולות הברזל. במפתיע התקליט הרבה יותר מעניין ממה שהוא נשמע על הנייר או מה שהייתם מצפים מצפים מתקליט קונספט על החיים המוות וואגינות מלאות פנינים ודמעות.
התקליט כולו מצליח להיות מעניין אבל היטלר בתור קלקי הוא הקטע המעניין ביותר בדיסק. ר לי זה הזכיר את הרכב הפולק-פרוג קומוס הנידחים ואת דנילסון פאמילי האופנתיים. מין יציאת פולק פסיכדלי שבטי שבו דיויד טיבט דן במשך רבע שעה על הטרנספורמציה של היטלר לקלקי – אל הודי.  אם חשבתם ששיעורי פילוסופיה יכולים להיות מייגעים הנה הפתרון. תזמינו את דיויד טיבט שירצה עם הלהקה שלו.  לא ברור לי מה הוא  מנסה להגיד בזה. אבל אין ספק שבפעם הבאה שאני אעשה סרט על ריטואלים שבטיים בימי הביניים אני אשמח לקחת אותו לעשות את הפסקול. הבעיה היחידה בכל התקליט הזה פרט לעובדה שלעיתים הוא נהיה יותר מייגע מהמוות,  זה  קול בלון ההליום של טיבט, שנשמע כמו בן דודו המסורס של ווין קויון מהפליימינג ליפס. תגידו לא נמאס כבר מהקולות הקסטרטיים האלה ? מה זה הרגישות הגברית החדשה-ישנה הזו? קחו שבע טום יורק תנו לי ליאונרד כהן אחד כמו שחשבתי שאדון PAPA M הלו הוא דיויד פאג'ו  יהפך להיות אבל …

PAPA M – TRAVELS IN COSTANT

 

ראבאק, לבן אדם יש שלוש מוחות ? מה הוא בדיוק לוקח שם ? קטע פולק שהופך להאוס נוסטלגי מלפני תשע שנים כמו איזה מוכר שמדגים לכם בכלי זמר את כל החנות  ואז פתאום רטרו לימי פוסט-רוק סלינטאי  חונטאי וטורטוזי.  פאג'ו מה עובר עלייך ? וזה לא נגמר!! הקלטות פילד-אמביינט אופנתיות  להפליא עם טונים מקסיקאים ציפורים וחתולים והכל באותה רבע שעה!!  טוב אולי כל פיצולי האישיות של הבן אדם התמזגו לישות אחת מבולבלת. אני בכל אופן אומר התקליט החדש של PAPA M  לוקח בקלות את תואר מלך הביזאריה של השנה.
אם זה טוב או רע ? רק הזמן והסמים יגידו אללה יוסתור.

MINGUS – HOG CALLING BLUES

תשמעו הבן אדם גאון פסיכי שזה לא יאמן. הכרתי אותו בתקופת הג'אז הגדולה שלי לפני עשור וחצי אבל כילד לא ממש התחברתי לפסיכוזות ולצרחות שלו על נגני ההרכב תוך כדי הנגינה. היום אני שומע אותו ומתמוגג, לקרוא ג'אז לקומפזיציות המטורללות של לתזמורת בראס זה כמעט להעליב אותו. הבן אדם היה מלחין גדול עם אישיות מתפרצת וחיוניות מדהימה.
כשאתה שומע את רוב רובם של המנג'זים בני ימינו.  בוגרי בתי ספר למוזיקה שכל מה שהן עושים זה לנגן בסולם הנכון על האקורד הנכון אתה יכול להבין בקלות למה ג'אז הפך לגופה חנוטה שסקסופון תקוע לה בתחת ליאפים שעושים פרצופים של מבינים  נורא ואיום.
שאתה נחשף לאבות המזון ורואה כמה עומק, טירוף ושימחת חיים היה בבסיס הטהור לפני שרדדו אותו לאלפי חקיינים.  כל מה שנותר זה לבכות את העידן שהיה ולא יחזור. איך אמר ג'ון זורן פעם אם הייתי נער מתבגר בשנות החמישים הייתי הולך לראות את מינגוס או קולטריין היום הייתי הולך להופעת רוק-כבד אלקטרוני.
מה שמוביל אותי היישר ל..

FANTOMAS  – ROSMERY BABY

לפעמים רוק כבד באמת מצליח לפגוע. לפעמים זה עובד כשכל הגיטרות המסותתות מכניסות בך אימה ולא מחשבות על המצאת  מיכל דבל אקשן דיאודורנט + הייר-ספריי לשיער בתי שחי מיוזעים.
פנטומאס שזו עוד אחת מלהקות הפרוייקט של מייק פאטון הידוע לשימצה בשל מעלליו ב FAITH NO MORE. עושים פה ביצוע אימים מוצלח של נעימת הנושא לסרט האימה הפילוספי של פולנסקי וזה מעולה אבל הקרדיט הקרדיט שייך כולו ל…

 KRZISTOF KOMEDA – CUL DE SAC – O.S.T

קז'ישטוף קומדה גאון הג'אז-פסקולים הפולני צריך להיות אי שם ליד מוריקונה, לאלו שיפרין, ובדלמנטי בתור האיש שכתב פסקולי זהב.

הבן אדם ידע  מה זה מתח אימה ביזאריה ואקצנטריה ובעיקר ידע לתרגם את כל זה לצלילים. תקשיבו זה מבריק.  הסכין לחיתוך הקרטושקס בידה של החותנת הפולניה מעולם לא נראתה מפחידה

כל כך כמו אחרי האזנה לפסקוליו.