יש בבאר שבע אדם שמעריץ מוזיקאי מסוים בצורה שחורגת מכל כללי ההגיון, לא בזה אני רוצה לעסוק, מכל הסיבות שאפשר להעריץ בן אדם – מוזיקה הכי מובנת לי. לא מזמן פגשתי את אותו ברנש באיזה פאב בעיר, ודרשתי בשלומו. כרגיל הוא הבין שאני שואל בשלום אלילו הנערץ. הוא בסדר, השיב אותו אדם, כפי שאמרתי לו, האלבום האחרון שלו כבר יותר בכיוון של מה שהוא היה צריך לעשות הרבה זמן…
רגע, מה? אחרי כל השנים האלו, התחברתם סוף סוף בפייסבוק?! האיש צחק ואמר, אני לא צריך את השטויות שלכם – אני מתקשר איתו בצורה הכי טובה שיש בלי כל החרטות הדיגטליות מסביב, אנלוגי, כמו פעם, כמו תקליטים…
וואלה? השגת את הטלפון שלו? השתמוממתי… בכל זאת כוכב רוק ענקי…
לא לא, איזה טלפון ענה המעריץ, אני מתקשר איתו ישירות, מוח למוח – חושב כאן והוא כבר יודע בדיוק מה אני אומר לו… ותאמין לי בדקתי, כל מה שאמרתי לו לעשות, עשה באלבום החדש שלו, בדיוק כמו שביקשתי ממנו, אחד לאחד…
אשכרה ילד בזמן.
אמש אחרי שהרדמתי את הילדות וכמעט נרדמתי בעצמי, גיליתי שקורט קוביין מציין חמישים שנה. 27 שנה במימד הזה ועוד 23 במימד אחר. ובלי לחשוב הרבה החלטתי לנסות את השיטה האנלוגית של אותו בחור, יש כאלו שיגידו שהתחרפנתי כמוהו, אז אתה יודע מה, אולי הגעתי לשלב שבו לא אכפת לי. אז קורט שמע. הרבה שנים לא דברנו, אולי יותר מדי, אבל האמת שלא היה על מה לדבר. זה מרגיש כאילו היית חלק מאיזה עולם שאיכשהו כבר לא פה היום. כאילו שהמטליסטים ניצחו אתה יודע, היום גם כשהם עושים פולק רך כולם רוצים לנגן כמו ג'ון פטרוצ'י, אתה בטח לא זוכר מי זה, מזלך…
בכל אופן, תמיד חשבתי שאני שונא נוסטלגיה או להרגיש ככה אבל תכלס אני כבר לא בטוח, הכל נעלם ונאלם, המשמעות של הדברים האלו, אתה יודע לעשות את הדבר שלך ולהיות מיוחד, וואו זה כל כך קשה היום, כולם רוצים שיאהבו אותם ולא משנה להם איך. העיקר להצליח העיקר שזה יהיה יפה. ועדיין עם כל היופי האוטוטיון הזה, העולם לא ממש יפה יותר כיום, אבל פעמים אני תוהה אם אני עוד זוכר למה אני עושה את זה, או למה בכלל רציתי לעשות את זה, ואם לכל זה יש איזו משמעות קוסמית בכלל. אתה יודע פעם האמנתי שכן, היום אני כבר לא בטוח. ובכלל אני חושב לעצמי שכל אלו שאנחנו מכירים שאמרו שהיו רוצים לעשות את הדברים אחרת, הפכו להיות כמו דודות עבשות, מזדקנים במכובדות כל אחד עסוק לדאוג לשלו ולהון הפרטי שלו, ככה כפיתליזם מנצח את הכל, זה פשוט עובד על העקרון של כל אחד דואג לעצמו, וכל זה.
אפילו אני מרגיש לפעמים שאני יכול לעשות כל אלבום שלי עוד פעם
בתור נקמה בטח לא אפרסם את זה בפייסבוק שלי שכל מי שירצה לקרוא את שיאתמץ,
דויד פרץ יוצר השיר 
כתיבת תגובה