כאן, במקום בו תחילת הסולמות כולם, אני שוכב,
בחנות הגבבה והעצמות, המצחינה, של הלב."
כך חותם וויליאם באטלר ייטס, המשורר האהוב עלי מכולם, את שירו "עריקת חיות הקרקס". לפעמים יוצרים מרגישים מובנים, לעיתים פחות, אבל דבר אחד קשה להסביר יותר מכל, וזה היחס המאוד מורכב שמתקיים בין יוצר ליצירה.
לפעמים זה נראה כמו עיסוק רהבתני בכלום מיותר. כתבת זאת, התמלוגים מגיעים לחשבונך, מה עוד אתה רוצה?
פעם אמרה לי מישהי: השירים שלך יותר רגישים ממך. אינני יודע אם הדברים נאמרו מתוך תסכול או כדי להעליב, אין זה משנה כלל. השורה מצאה את עצמה בתוך שיר ונתתי לשיר לחיות ולשקף את המורכבות הזו שאינני יכול לחיות איתה.
בכל יום ובכל מקום, אנשים עושים טעויות, הם משתוקקים, יש להם רצונות לא מובנים, מחשבות מנוגדות, שירים לא. הם שלמים כשלעצמם ועם כלל תשוקותיהם הבלתי נמסות, דגליהם מבהיקים בצבעים בלתי משתנים, וככל שהשנים עוברות נראה שהם ממשיכים להדהד כמו מגדלור בחשיכה, הם האמת המוחלטת של חייך כאדם, אתה בסך הכל היצירה שהם יצרו כדי להתקיים.
זה מתחיל כמו בכל אגדה
כש"פעם אחת היתה נסיכה"
רק כך יכולתי להבין את המשפט של ייטס, כל כך הרבה שנים חייתי עם השיר הזה בראשי, שחשבתי שאף פעם לא יראה אור ואוזניים אחרות. את מי זה עוד מעניין מסיבות של סוף המאה עשור וחצי אחרי… תהיתי, אבל לכל לב יש מסלול מכשולים משלו, והייתי צריך ללמוד להפרד שוב ושוב ושוב בכדי שאוכל להוציא להוציא את השיר הזה ממחשבותיי ומראשי אל העולם.
כשהקלטתנו את השיר, רציתי שהנגנים ינגנו תחת קסם הרגע. לא רציתי להקליט את השיר עם מטרונום קבוע, הדבר היה הורס את התנועה הנינוחה שלו קדימה ואחורה בזמן. רציתי לתרגם את תנודות הלב,את מעשה האהבה, את השפל והגאות. במקום להשמש בצליל פעמון מכאני, נגנתי לנגנים ולי את גלי הים ברקע ההקלטה, זו היתה נקודת ההתייחסות שלנו הלוך ושוב לזמן החולף, לרגע האוזל
"אפילו לא בתור באר שבעי, יש לך הרבה מאוד ים בשירים" אמרה לי מישהי, והסבה את תשומת ליבי למוטיב הים שחזר וחזר בשיריי. אם בתור צליל ממש או בתור סוף הסופים.
רציתי לתאר פרידה בצלילים, רציתי שישמעו איך נשמע לב שדועך לבדו, וכך באמצע השיר, באמצע השיר רצית
שנים חלפו עברו לידה
אבל בליבה, אף עונה לא פרחה
כמו פרפרים בשעת הזריחה
יש כל כך הרבה צבעים שמופיעים בלי סיבה
וכן זה התחיל כל כך לבד
נזיר אבוד הביט לעברה
השמועות התרכלו ברחבי הביצה
האיש רגיש אך לא יודע להרגיש
מחפש אהבה בשירים בלי מוצא
כמו מסיבות של סוף המאה
יש כל כך הרבה דברים שמפחידים בלי סיבה
וכך זה המשיך כל כך
מיוחד
כן זה שיר שלי וכן ניתן לשמוע אותו ברשת כאן…
דויד פרץ יוצר השיר 
כתיבת תגובה