הוצאתי את "ארץ שלא שם", עבור הרבה אנשים שלא הכירו אותי זה היה האלבום החדש שלי או אלבום הסולו השני שלי, מבחינתי, זה אלבום שבעצם סיכם כמעט עשור של עשיה במרחב הדרומי עם מחשבות כיצד ניתן לכתוב את הזהות שלך במקום שעד היום לא נראה או הרוצאתי השנה אלבום משלי, עוררה את סקרנותי לגבי שלל הסיכומים השונים של השנה. לא ציפיתי להתייחסות בגלגלץ. ובניגוד להרבה ששמעתי, אני לא חושב שגלגלץ איבדו את מרכזיותם, ההפך, הם עדיין מובילים את התודעה לא בגלל ששומעים אותם כל כך הרבה, אלא בעיקר מפני שגלגלץ הפכו להיות הבג"ץ של התרבות הישראלית. כשכל הגדרות נפרצו וכל האחרים התחילו לבקש התייחסות וחלק ונחלה בתרבות הישראלית, גלגלץ הפכו להיות מצודת העיר שאליה מעבירים את אוצרות הממלכה המשומרת. לכן אני מקשיב להם קשב רב שכן הם מסמנים את התודעה התרבותית הקונצנטרית של ההגמוניה הישראלית. זאת שעדיין מדירה בצורה תת תודעתית מזרחים ופריפריאלים.

עכשיו זה די מטופש להגיד את זה בשנת 2016, אבל ככה אני מבין ת