מהרגע ששמעתי את שמו של התקליט הזה לראשונה ידעתי שתהיה לנו מערכת יחסים טובה מאוד ואחרי כמה שנים של חיפושים נואשים והסתפקות בתחליפי האמ-פי-טרי נחת אמש הדבר האמיתי אצלי בבית סוף סוף.
"בהתחלה היה כלום, אבל זה היה די נחמד לראות את הכלום גודל(ת) "
דיסק הפרידה המריר ומחודד מתחיל באבחה אחת. לאורך עשרה שירים קצרצרים מספק לי הייזלווד שלל אבחנות ציניות, מרגשות, מרושעות, ובעיקר חכמות על מערכות יחסים והסובייקטים הנתונים לטרגי-קומדיה האלוהית שבתוכה.
"היו זמנים שלהיות יחד היה כיף, והיו זמנים שלהיות בנפרד היה יותר כיף, והיו זמנים שלא היה בהם שום דבר פרט לזמן, וזה לא היה כיף בכלל "
המוזיקה כמו ברוב תקליטיו של הייזלווד נשמעת כמו סלט של כל המוזיקה האמריקאית הדרומית. קצת קאנטרי קצת רוקבילי, פסיכדליה ומעט בלוז פולק אבל אצלו זה תמיד צמוד לאיזה תחכום הפקתי שלוקח את כל השירים כמה צעדים קדימה ומי שמכיר את העבודות שלו עם ננסי סינטרה יודע למה לצפות. הייזלווד שניחן בקול שגורם לממברנות הרמקולים לגנוח ממאמץ כל פעם שהוא פותח את הפה, יודע כיצד לנצל אותו למקסימום תועלת, הליווי המינמליסטי ברובו נותן לתקליט תחושה מאוד מוצלחת של אוויריות ימי שישי בצהריים.
"נראה שאנחנו תמיד עושים משהו כדי לפגוע אחד בשני, אבל את יודעת שמעולם לא פגעת בי באמת עד הבית הרביעי של השיר הזה "
פקידת הדואר שמחביאה לי את כל החבילות של דג'אנגוס עד שאני מתעקש איתה, שאלה אותי אתמול תגיד למה אתה עוד קונה דיסקים? במקום להסביר לה פשוט פתחתי את החבילה והוצאתי את העטיפה של הדיסק הזה. עטיפה כל כך צבעונית ויפה כמו יצירת אומנות שעומדת בפני עצמה. ואם יש לכן קומפקט שקוף תוכלו לראות פרפר צבעוני מאוד מעופף לכם בקומפקט, ואם זה לבדו לא שווה שווה הכל אז אני לא יודע מה כן שווה.
"ואתה מתעורר בוקר אחד ואתה אומר לעצמך אני מרגיש טוב, אני לא מתגעגע אליה, אני יכול לחיות בלעדיה, ומהר מאוד אתה מבין שהזמן הזה אכן יגיע, אבל זה עדיין לא היום הזה "
אבל הדבר הכי שווה בעטיפה הוא הסיכום שלי הייזלווד עושה ממרום שנותיו (זו מהדורה מחודשת שיצאה בחברת התקליטים של סטיב שלי המתופף של סוניק יות' ) לקריירה שלו ולדיסק הזה בתוכה ויוצרת השלמת מעגל לדיסק הזה .
"ברטרוספקטיבה…
השירים האלה לא נכתבו על, או, גברת מסוימת אחת
או שתיים או אפילו שלוש…
הם תרכובת של כל הזכרונות שלי, מגבירות
מאז שנהייתי מודע לזכרונות ולגבירות …
אחרי שנושמים פנימה והחוצה במשך שבעה עשורים
(כמוני ), אתה מתחיל להאמין שאתה חכם יותר
אתה לא…
פשוט יותר זהיר…
אבל זהירות היא אוייב שמחסל דמעות, כאבים, אכזבות, צחוקים, כיף ותשוקה…
כל הדברים הטובים שמהם נוצרים זכרונות
אז ניסיתי להרוג את הזהירות או לפחות להשאיר אותה כאסיר ללא חנינה בראשי…
אז הנה זה בשביל הגבירות… בשביל הזכרונות…
ובעיקר בשביל השירים….
תהנו…"
תהנו באמת.
דויד פרץ יוצר השיר 
כתיבת תגובה