העובדה שמאז הסמפלר בשנות השמונים לא הומצא שום כלי מוזיקלי חדש, די תוקעת את עולם המוזיקה במקום. אפשר להתווכח אם המחשב/אולפן הביתי הא המצאה חדשה, אבל אין ספק שהוא עשה מהפיכה ענקית בתהליכי ייצור וצריכת המוזיקה אבל עדיין, מה לעשות עולם המוזיקה עדיין תקוע עם אותם כלים מאז שנות השמונים. וזה כבר היה די מזמן.
הכיוון המעניין ביותר של השנים האחרונות הוא הממשק שבין המוזיקאי לכלי. בעוד שבגיטרה כבר אין הרבה מה לשפר וכיום ניתן למצוא גיטרות אולטרה מהירות ואולטרה נוחות עם צליל אולטרה מדוייק, עדיין צריך לשבת ולללמוד ולהתאמן כמה שניים כדי לנגן בהן.
סינטיסייזרים זה עולם אחר. מאז שהומצאה שפת המידי בשלהי הסבנטיז, החלו כל הסינטיסייזרים, ובקעבותיהם גם המחשבים, לדבר בינם לבין עצמם בשפה זהה. ככה יכול מוזיקאי באמצעות מקלדת שליטה לשלוט על כל סינטיסייזר, סמפלר, מחשב שקיים והכל באמצעות המידי.
הבעיה שמקלדת שעוצבה במאה הארבע עשרה בערך, היא המצאה די עתיקה בשביל לשלוט על סינטי מודרני. בעיקר לאור העובדה שהיום צלילים מסונטזים לא בהכרח עונים על חוקי הטונליות של העבר (זאת אומרת יש יותר צליים מאשר תוים אפשריים) לכן הממשק של הסינטיסייזר הוא כל כך חשוב שכן הוא יכול ליצור צלילים חדשים בדרכים חדשות.
אני מכיר עשרות ממשקים מוזרים לסינטסייזרים, זה המוזר החייזרי והמרתק ביותר שראיתי.
קוראים ל Reactable (שולחן מגיבון), וביורק כבר מאוהבת בו קשות, תסתכלו בוידאו ותבינו למה.
הנה החלק השני של ההדגמה
תהנו מהסרטים בנתיים, נראה לי שעוד כמה שנים כל גן ילדים יכיל מגיבון כזה או אחר.
דויד פרץ יוצר השיר 
כתיבת תגובה