* LISA GERMANO – ALL THE PRETY LIES

משיחות עם אנשים לאחרונה התבררה לי עובדה משונה כל פעם שאני נשפך מליסה ג'רמנו מישהו פולט כן אבל בדד קאן דאנס היא היתה יותר מעניינת הלו להתעורר שם.
זאת לא ליסה ג'ררד אלא ליסה ג'רמנו- יוצרת מדהימה שלא מוכרת מספיק במחוזותינו. אני לא חושב שיש הרבה יוצרות שהביאו משהו נשי בעליל ושונה לעולם המוזיקה בכללותו. ג'וני מיטשל בשנות השיבעים, פיג'י הארווי בשני התקליטים הראשונים שלה, ביורק ו…. ?
ליסה ג'רמנו מביאה נוכחות קבועה של נשיות יחודית למוזיקה שלה, כל פעם שאני מקשיב לתקליטים שלה אני מרגיש כאילו אני מביט אישה בת שלושים ו.. שמחטטת באורח קבע בארגז הבובות והתחפושות והתמונות שלה מהילדות משווה וחולמת.
בדיוק כמו העבודות של סינדי שרמן ג'רמנו מפרקת בתקליטים שלה את הנשיות לחלקיקיה האלמנטרים ומרכיבה את הכל מחדש אבל הפוך לגמרי. לא מדובר פה רק על טקסטים, המרקם המוזיקלי נע באובססיביות בין שמלות מלמלה של בארבי לבין סצינות חרדה מאונס, בין צליל כוסות היין המדכדך של עוד בליינד דייט וצווחת השרשראות של הנדנדה בפארק הציבורי המוזיקה שלה אורגנית כמו בקתת עץ בלב מעבורת חלל שאליה היא נשלחה לגלות בגיל שלושים ומשהו בגין היותה רווקה זקנה.
אם לארבע הגיבורת מסקס בעיר הגדולה היה עולם פנימי עמוק יותר מתיק הפראבדה שלהן הן היו שומעות את ג'רמנו מבוקר עד ערב אבל בעולם שלנו היא נותרה אלמונית וברחה מהמוזיקה לכמה שנים כדי להיות ספרנית וזאת אחרי שהיא ניגנה עם U2 ודיויד בואי. אולי המילים שלי עושות לה עוול, אולי אני לא מבין בנשים שום דבר אבל פשוט אין בעולם המוזיקה הנשית או הגברית שום דבר שדומה לזה. היא הציא כמה תקליטים ב4AD בזמנו וכולם מצויינים אבל עכשיו היא עברה לחברה אמריקאית שהוקמה בידי אמנים למען אמנים שלא רוצים את כל הבלגן של חברות תקליטים . וכל זה אומר שבארץ אין הפצה לדיסק הזה וחבל מאוד כי הדיסק האחרון שהיא הוציא העונה לשם המוצלח במיוחד : "שירי ערש לחזיר נוזלי" הוא גם הכי טוב שלה עד היום לטעמי.