שלום דויד, שאלתי היא כיצד ניתן להביא להקות טובות להופיע בישראל, ואיך ניתן לאחד את הביטלס?

לאחר הרהורים ממושכים שנמשכו מאז אמצע הקיץ שחלף, ולאחר שגרדתי את ראשי יותר מדי פעמים – נאלצנו אני ומוחי לוותר על מציאת פתרון הגיוני לשאלה הזו. לכן הלכנו דבר עם המומחה מספר אחת להבאת אומנים ארצה – אמרגן העל ז'קי קומבינה.
את מר קומבינה תפסנו עסוק עד מעל לראש בניגוח ראשו בשולחן המשרד. "אה, כן, אני פשוט עובד לפי הוראות הבטיחות של משטרת ישראל" הוא ענה למבטנו המשתאה. "אמרו לי שאני אשבור את הראש לבד, ושאם אני לא מארגן חצי מיליארד שקל על אבטחה הם לא ישימו אף מתנדב מהמשמר האזרחי בהופעה בפארק.  כי יש להם התרעה חמה על פארק הירקון, פארק גני יהושוע, פארק קנדה, פארק ילוסטון, וקווינס פארק ריינג'רס,  אז אני פשוט עובד על העניין  הזה… איך אפשרו לעזור לכם חברים?"
תראה ז'קי, רצינו לדעת איך באמת גורמים ללהקות טובות לבוא ולהופיע בארץ ? 
"אהה" הוא נאנח, "שאלת המיליון ועוד מיליון ועוד איזה מיליון וחצי דולר"  הוא  שקע לאחור בכסאו והצית לעצמו סיגריה. תלתליו השחורים והכסופים נראו חיוורים במקצת על רקע כל הפוסטרים הצבעוניים שמאחוריו.
"תשמעו, זה הסוד המקצועי שלי. אם אני אספר את זה לכל עיתונאי זב חוטם שכמוך, מחרתיים לא תהיה לי עבודה!"  מיהרנו להעמיד את מר קומבינה על טעותו -"אנחנו לא מהעיתון אנחנו מהאינטרנט, וממילא כל מי שיקרא את זה לא עושה כלום עם החיים שלו. אז למה שהוא יתחיל לעשות אחרי שתגלה לנו???"
"אינטרנט? הא?  שמעתי על זה משהו…"  אמר וניצוץ של ספקנות נותר בעיניו, אולם לאחר רגע התרצה. לקח עוד שאיפה מהסיגריה, פלט את העשן ואמר בקול שקט:
"צריך להרוג אותם."
"את מי?" שאלנו בבהלה. "יצרני הסיגריות?"
"ממש לא" חייך ז'קי : "אבל מישהו מהלהקה שרוצים להביא ארצה".
 הסתכלנו בו,  שום סימן לחיוך לא הפציע על פניו. הוא הבחין במבטנו החשדני.
"תראו" הוא אמר, "בהתחלה הקונספט הזה קצת מוזר, אני יודע אבל ככה זה בעבודה הזו, אחרי כל הרשימות הדרישות המשונות שקבלתי במשך החיים שלי מהארטיסטים האלו  התרגלתי להכל."
אבל…  למה להרוג?
"תראו כבר בהתחלה קלטתי שכשאני בא ללהקות מצליחות ומפורסמות ומציע להם לבוא לכאן. הם  ישר אומרים לי לא.  "נו פאקינג ווי ז'קי, נו פאיקנג ווי!!!", למה? שאלתי אותם"
"יו קנוו, איזראל, טרור, חומוס, טרור-חומוס, ווי הרד סטוריז…"  –  אז ניסיתי להתחכם. אמרתי נלך על נקודת הג'י היהודית."באט אין תל אביב דר איז אה סי אוף פוסיות…" אבל זה גם לא הלהיב אותם. אז אמרתי הבה נתחכמה להם הלכתי לדבר עם המנהל היהודי שלהם – ותמיד ללהקות האלה יש איזה מנהל יהודי, אבל מה אנטישמים שאתה לא מאמין – "גט אאוט אוף דה טרוריסטס אין דה לפט באנק אנד זה מריל סטריפ ביפור יו קאמ ספיק טו מי מיידלה!!! ווי דונט דו מיבצעים של סיזון אנד, פור ג'ווויש"
אבל היטלר?, אמרתי להם, שטאטל! הכותל! חומוס! סאנדי! אקי אבני!…–
"יו טייק דיס טו ברברה סטרייסאנד".
מה אני אגיד לכם הייתי מיואש איזה עשר שנים. מה לא ניסיתי. אפילו לדבר עם קלינטון שיגיד ללהקות לבוא לישראל, הרי הוא היה כאן – אמרתי לו זרוק מילה שהפארק נחמד בשקיעה ויש מלא בחורינות נחמדות, אבל הוא רק שמע פוסיות ואמר לי "ת'נק יו מיסטר קומבינזון  – איי האב טו גו, יו קנו הילארי, שי איז ורי אנבייס, באט קן יו רייט דה נאמבר און אה סמול פייפר, אנד פוט איט אין מיי פוקט?" 
כל בוקר קמתי וקיללתי את הפלסטינים עם האינתפאדה הזאת שמפוצצים לי כל הופעה, בסוף  חשבתי להתחיל לייבא אומני סלסה וקרודרמייסטר לארץ כי אותם אין בעיה לשכנע לבוא לפה בתור  עובדים זרים.
אבל אז ממש במקרה גיליתי משהו מעניין. שמתי לב שכל פעם שמישהו עוזב את להקה, בעיקר אם הוא המרכזי בה, נורא קל להביא את שאר החבר'ה לארץ. עליתי על זה שכשהמכירות יורדות אין להם בעיה עם חומוס, פתאום הם אומרים "היי גיא"  מדברים יפה, והאמרגן שלהם מתקשר אלי אומר לי "ז'קי  – מיי פריינד פרום דה כותל שטאעטל הוו אר יו??…"  
הממ, אתה יודע שאני איש חד חשיבה, אז מייד אמרתי לעצמי המממ ז'קי, הממממ תחשוב ז'קי, אם להקות מתפרקות אפשר להביא ברבע מהמחיר.. וואלה!!! זה הפתרון…זה הפתרון ז'קי .  
אבל מה הבאסה שנורא קשה לפרק להקות, אתה צריך שהסולן יתאהב באיזה כונפה שאללה יוסתור, שהם יעשו בוחטות ויריבו וכל החרא הזה. וזה לוקח ימ-בה-זמן .  ואז אמרתי לעצמי-  ז'קי יקירי, אתה אידיוט.
אתה אידיוט יא ז'קיי. תחשוב שניה מה הדבר שאנחנו כישראלים הכי טובים בו בחו"ל? 
עוד לפי שהספקנו להגיד תפוז – המשיך ז'קי נסחף בלהט הדברים ובשטף המילים  
"בדיוק – חיסול ממוקד, כמו של המוסד ואתה יודע שיש לי קשרים, ארגנתי להם פעם הופעה של שלמה  ארצי… "
שלמה ארצי, במוסד? וואלה.
בטח!!! שלמה, פאקינג, ארצי. ברור לא? מה נביא להם את עברי "פאקינג" לידר? זה ישר נשמע להם כמו איום על ראש הממשלה,  אתה יודע שהם קצת רגישים בקטע הזה בשנים האחרונות. היה גדול. פשוט גדול. סוף סוף המחלקה לפענוח צפנים הצליחה לפצח משהו, רק בשביל האקסיימנט שלהם כשהבינו שתרקוד זה בעצם שיר על זיונים… ווואו מן, זה היה גדול…
דרך מסך העשן יכולנו להבחין בעיניו המתלחלחות של ז'קי בעודו נזכר בנוסטלגיה ברגעיו הגדולים. הוא נשען קדימה אל השולחן וקולו זהר.   
"בקיצור הגעתי לרעיון הזה בשלבים. בהתחלה זה לא היה כזה דראסטי,  למשל הזמנו מהמכון בנס ציונה ערכת חיידקים לגרון עמוק והשתלנו לבריטי ההוא עם ה
כבשים והחומות את הערכה. היא באה בתוך כדורי פלאפל מיוחדים, נתנו לו את זה כמתנה.  אמרנו לו "דיס איז אה פרזנט פרום דה איזראלי פיס פיפול, אה סמול באט ורי פריינדלי קאנטרי"  הוא בלע את הפיתה, אפילו שאל אם יש עוד טחינה. זבנג, תוך שבועיים, כמו פאקינג שעון,  הלכו לו מיתרי הקול שלא יוכל לשיר יותר מטון וחצי גג.אמרתי לו רוג'ר מיי פריינד, יו פאקינג לג'נד, אתה בא לאיזראל או שאני מוריד לך את הטון וחצי הנותרים?
תוך שניה הסכים. על המקום. למה הוא ידע שאני יכול להזמין מהמכון את ערכת השיתוק פנים ואם הוא ישאר עם המבט המוזר הזה על הפנים… כל הכסף שלו לא יעזר לו להשיג פוסיות.
אבל זה לא קצת דראסטי הצעד הזה? תהינו בקול. בכל זאת לחסל את הקול של הזמר כדי להביא אותו ארצה ? אתה יודע הוא גם צריך לשיר.
עזוב שטויות נפנף אותנו ז'קי, עם כל הטכנולוגיה שיש היום, מה הבעיה לשים את הדיסק להגיד להם שיעשו ככה עם השפתיים, למה מישהו שם לב לזה?
האמת,  כן. חלק מהאנשים יכולים לחשוב שזה אתה יודע שזה קצת רמאות, לא?
אה שטויות, ישראלים ממילא רק מתלוננים. נפנף ז'קי את נסיונותינו והצית לעצמו עוד סיגריה.
בכל מקרה, הבנתי שזו שיטה מסובכת ולוקחת מלא זמן ואחרי כמה נסיונות הגעתי למסקנה שאם באמת רוצים להביא אמן בשיאו לארץ, כל מה שצריך זה פשוט להזמין חיסול שלו.
אבל מה יעזור לך אמן מת?
אההה, חייך ז'קי מבעד לעשן המיתמר, "אההה זה כל היופי של השיטה. להקה פועלת בשיאה – יושבת על גג העולם, הכל מגניב, מכירות, קליפים, עמיות. אתה רוצה להביא אותם  להופיע, הם לא מוכנים.
בום הזמר מת, עדיף מוות מסתורי וסקסי. ימבה יחסי ציבור ואני מביא את כל הלהקה ברבע מחיר. מה רבע,פאקינג שמינית מהמחיר!!! אתה קולט הרגת אחד קבלת שלוש עם השם בשמינית מהמחיר, גדול לא?  מארגנים איזה סולן מחליף שדומה לו שתי טיפת מים ולא עושה פאקינג בעיות, עם חומס או ווטאבר.
והופה "וואלקם טו איזראל, דיס  איז חומוס דיס איז טחינה, די איז מחסום וואטץ',  ויאללה תעלו להופיע, כי אם לא אז יאללה ביי לכולם, אנדרסטאנד???.
ז'קי חייך.  נשען לאחור על כסא המנהלים השחור שלו. שם את רגליו על השולחן דמוי העץ ושיניו נצצו דרך חיוכו, הוא שם את הסיגריה בזוית פיו, ושילב את ידיו מאחורי ראשו.
אז מי עכשיו על הכוונת ז'קי ?? שאלנו בחשש
ז'קי חייך – משחק מילים הא? אהבתי, אהבתי" הוא הוריד את הרגליים מהשולחן ורכן לעברינו מעל הררי המאפרות המלאות. התקרב למרחק סרחון נשיפה אחת ובקול שוילונות ירדו עליו מכל עבר שאל – אתם יודעים לשמור סוד ?
עוד לפני שהספקנו להגיד – בלוג, הוא המשיך בדיבורו
אני כבר שוקד על איחוד מהפכני חד פעמי ושובר קופות בינלאומי – איחוד של הביטלס, הפאקינג ביטלס!!! אצלנו בגני יהושוע.  
וואו ז'קי – הביטלס , אבל…
ששששש, ששששששש, היסה אותנו. זה מבצע מורכב – הבן של בנון יחד עם האחיין של טד האריסון והשניים שנותרו בחיים – נו מה קוראים אותם. פולי וגברי…
  אבל ז'קי…
עכשיו נראה מי התולעת שיצא מהחור שלו בעיתון ויכתוב שאין הופעות של להקות רוק טובות בארץ, מי התולעת ?  שיגיד לי שרק אמנים סוג ד' מגיעים הנה… ובאיחור של עשרים שנה – מי התולעת ? תגיד לי מי?
בשלב זה כשהקצף החל להשתפל מזויות פיו של ז'קי, ניצלנו את כניסתם לחדר של שני בחורים מגודלים עם אלות שבאו לגבות ממנו  איזה חוב קטן, ונעלמנו אל החשיכה