אז כמה נמוך אפשר לרדת ?

דברים לא טובים עוברים על הטריו מדולות' בשנתיים האחרונות.  אחרי שאלן ספרהוק – הזמר כותב השירים ובעלה של המתופפת בלהקה – התמוטט והפסיק באמצע סיבוב הופעות של הטריו החרישי (לשעבר)   שנועד לקדם את אלבומם האחרון והשונה – ,THE GREAT"  DESTROYER". התרוץ הרשמי והמאוד כנה של ספרהוק היה שהוא "לקה באסוהליזם מתקדם"  ושיגע את כל אלו שמסביבו.  זאק ווילד הבסיסט הקבוע של ההרכב בעשור האחרון , עזב את הלהקה במה שהוגדר עזיבה שקטה, ואחרי הפוגה הלהקה חוזרת בימים אלו לסיבוב הופעות, שאותו היא מקדמת בעזרת איפי חדש של רמיקסים לאחד מהשירים היותר רוקיים ומצליחים מהאלבום. מעבר לעובדה שבעבר כבר נעשה אלבום רמיקסים  לא מוצלח במיוחד לשירי הלהקה, הייתי מצפה שהלהקה תחשוב פעמיים האם לסחוט שוב את התקליט הזה ולנסות ולהוציא עוד מוצר. טוב אולי יש הצדקה לרמיקסים חשבתי ביני לבין עצמי?  השמות על העטיפה היו מבטיחים, בוב מולד לשעבר סולן האסקר-דו ו-Sugar, וסטיפן מאריט איש המגטיק פילדס.

ובכן נתחיל מהגרוע ביותר, זהו אפשר לסמן סוף עידן. למי שלא מכיר את בוב מולד אולי לא יבין כמה משונה לשמוע רמיקס האוס (הכי בנאלי הכי משעמם,  הכי '98 שאפשר לדמיין )  מגיע מהאיש שהיה גיטריסט חיה רעה  ואחד מהסנדקים של הנויז והגארנג' באייטיז. הפיקסיז, חייבים לו. נירוונה חייבים לו, דינוזאור ג'ונויור חייבים לו.  וזו רשימה חלקית. אבל כרגע,  נראה שבוב מולד בעיקר חייב משהו לעופר ניסים.  ושהסיכוי היחידי לראות אותו בארצנו בתקופה הקרובה זה אם שירזי יביא אותו לאחד מהערבים שהוא מארגן.  

הרמיקס של סטיפן מריט לא מוסיף כלום לשיר, אבל גם לא גורע יותר מדי, בעצם  רק את הגיטרות הוא הוריד והסיף מכונת תופים מעצבנת להחריד על השיר הבסיסי, בקיצור חלטורה.  

הקאונט – שאותו אני לא מכיר הוא אלקטרוניקאי עם אלקטרונים חופשיים אבל בלי הרבה ביצים, הוא מנסה כיוון חדש בקצב אבל משאיר את הקולות כפי שהם ולמעשה גורם לשיר להישמע כמו ילד שמתחיל לשחק עם תוכנת יצירת מוזיקה אלקטרונית, ונתקע על אותו לופ  ראשוני של ארבע תיבות חצי שעה, מאושר עד הגג ש – הנה הצלחתי לעשות משהו שנשמע כמו מוזיקה.  נקסט…

טוב כאן מגיעה פינת הפרודיה הוולגרית, LOW עם איזה ראפר לא ידוע מעל ??? נו באמת.. לא חייבים לעשות עוגת גבינה עם מילוי  כבדי עוף ולמרוח על זה וואסבי עם קטצ'ופ ופטרוזיליה בשביל להבין שיש דברים שאסור לערבב. ולא משנה כמה זה מפתה ברמת "על הנייר"בפועל מדובר בקטע גרוע בטרוף.  

היחידי שיוצא מהדיסק הזה בסדר ברמה כלשהיא הוא FOG, בחור שמוציא אלבומי פולק-טרוניקה  מוצלחים מאוד בפני עצמו,  והוא היחידי שעושה עם השיר משהו חדש וקצת שונה. זה עדיין לא איזו יצירת פאר מוזיקלית שלא תוכלו לחיות בלעדיה אבל לפחות זה לא שיר שהאזנה לו תגרום לכם לחוש את הזמן החולף ביתר שאת, ואת העובדה שאולי יש לכם דברים יותר חשובים לעשות בחיים, ואיפה בדיוק נמצא הפלאפון  ואולי אני אשלח איזה אסאמ אס  למישהו… אופס עברו עוד עשר שניות מאיפי המיותר הזה.

כל מה שנותר לקוות זה שLOW יקחו הפסקת- "עושים חושבים" ולבדוק אם כל העניין הזה של להמציא את עצמך מחדש נורמלי וסטנדרטי יותר,  שווה משהו בטווח הארוך .