תסתכלו טוב על העטיפה הזו, הביטו בה היטב היטב. אל תפספסו אף פרט, זה חשוב מאוד, שימו לב לצבעים, למרקם, לפונטים. תשימו לב,  כי יום אחד – ממש בטעות, אתם עלולים להיכנס לאיזו חנות דיסקים ולראות שם את הדיסק הזה, ולרגע אחד אתם עלולים לחשוב, " המממ, כמה רע יכול כבר להיות דיסק מחווה לרדיוהד ?"

ובכן דמיינו את הכי גרוע…

יותר גרוע….

עוד יותר גרוע….

כן עכשיו אתם מתחילים להבין.  

 תורידו את הביצוע של Cinematic Orchestra ל- EXIT MUSIC  שבאמת מוסיף משהו מענין לשיר המקורי,  ופשוט וותרו על שאר הנסיון הנואל הזה לבצע את ה"אוונגארד להמונים" של רדיוהד בצורה מסחרית, מנורמלת ועם מקצבי גרובי-מגנובי .  המחווה הכי טובה לרדיוהד ומעריציהם שיכלו לעשות האומנים שמשתתפים בדיסק הזה, היא פשוט לצאת למסע דחוף ומיידי לכל קצוות תבל למצוא ולהשמיד כל עותק שאי פעם הודפס מהדיסק הזה.