SPARTA – PORCELAN 
 
אומרים לנו שיש Pאנק אחר, EMO הוא שמו. גיטרות מכוסחות באינלטגינטיות ומקצבי תופים שכלתניים חוברים לטקסטים בעליי אוריינטציה פוליטית. אם לא שמעתם על  זה עד עכשיו לא  נורא, מה שכן נורא יהיה אם תפספסו את להקת ספרטה באלבומם השני והאוד מוצלח  "פורצלן" .  ספרטה קמה על חורבותיו של הרכב בשם At The Drive In ולמרות שהם באים מאל-פאסו בטקסס, הם נשמעים יותר מכל כמו הילדים החורגים של הקיור ו U2 המוקדמים. יש בהם להט, דחיפות, וחזון מוזיקלי גדול מהחיים שמתורגם למוזיקה מלאת דרמה אפלה עם גיטרות מעולות ותופים מקוריים ביותר. מדובר בתקליט שגודל עליך מהאזנה להאזנה ואני משוכנע שבהופעות הם נותנים שואו מעולה. יש בהם את הכוח והדרמה לקחת שירים טובים ולגרום להם להישמע כמו המנוני סוף העולם ו Tensioning מתוך האלבום החדש הוא בדיוק כזה.  הוא  ג'ים ווארד סולן וכותב השירים ניחן במראה וקול שיכולים בקלות  (ובעזרת הלייבל הענק שבו הם חתומים, גפן ) לקחת את יצירות הפרוגרסיב-Pאנק של חבורת הספרטנים רחוק מאוד ממחוזות האינדי האמריקאי עד לראש המצעדים האמריקאים וכל מה שנותר רק לתהות האם העולם באמת זקוק לעוד קיור או חלילה בונו נוסף.  
ציון: 8.5
 

Clinic – Winchester Cathedral
 
האלבום  הזה הוא כמו הבליינ-דייט הכי גרוע שהיה לך בחיים. דברתם במייל ובטלפון העניינים התחממו אבל כבר בשניה שנפגשתם אתה יודע שלא יצא מזה כלום,אחרי שאתה מחכה שיעבור  הזמן המינימלי לפני שתוכל להסתלק בעודה מלהגת על עברה פתאום היא אומרת שיש לה איזה חברה שהיא מתה לעשות איתה שלישיה הלילה…  כמעט את כל תקליטם השלישי מבזבזת הרביעיה הבריטית קליניק  בשירים שהם הכל פרט למעניינים. השירים כאן נשמעים כבליל חסר צורה והשראה  של רוק מודרני,  פסיכדליה אפלה מהסיקטסטיז, ובעיקר מוזרות לשמה שלא מצליחה לעורר הרבה עניין. איכשהו נראה כאילו כל הרעיונות הטובים של קליניק (בעיקר איך למחזר את הוולוט אנדגראונד בצורה מעניינת )  מוצו לחלוטין באלבומיהם הקודמים. והנה מגיע לו השיר התשיעי   FALSTAFF ופתאום כל החלקים בפאזל נופלים למקומם הזמר נשמע כאילו הוא מתכוון למשהו, המלודיה מצליחה לרגש אותך, ואפילו שילוב של קלרינט וגיטרות סרף חשמליות נשמע הכי הגיוני בעולם. אבל כמו הדייט שלך שנגמר בסופו של דבר במיטה לבד, במיטה ככה התקליט הזה מותיר אותך בעיקר עם תחושת החמצה ורטיבות דביקה בתחתונים.
 ציון:  5  

The Music- Welcome to The North 
 
 נכון שעדיין לא הצליחו לשבט ממש בן אדם חי אבל כפי שאלבומם השני של THE MUSIC  מוכיח, ניתן  לשבט להקות מתות. לד זפלין הVERVE  ואואסיס (שעוד לא ממש מתו אבל כבר אפשר לראות אותם כלהקת זומבים) מוקמים לתחיה על ידי הרכב של בני 20 וקצת מלידס הצפונית. כלהקה  THE MUSIC  הם נגנים  מוכשרים מבחינה טכנית ומצוידים במראה הולם  שמסביר למה כל כך הרבה בכירים בתעשיית המוזיקה מאמינים שזו הלהקה שתחזיר עטרת הרוק הרוק ליושנה. הבעיה היחידה היא שמעבר לנגינה המעולה הסאונד המשובח והביטחון העצמי השופע של הלהקה בעצמם יש רק דבר אחד קטן שנשכח בדרך להצלחה הגדולה והוא לכתוב שירים. 

ציון: 5
 

The Album Leaf – In A safe Place

איסלנד,  המקום בקצה המים ומעבר לשמיים מהווה אבן שואבת בשנים האחרונות לכל מה שמתרומם מרחף ומעופף במוזיקת הרוק העולמית.THE ALBUM LEAF-   (מוזיקאי הידוע לאימו בתור ג'ימי לאוול) מגיע במקור מארה"ב אבל את תקליטו  השלישי הוא בחר להקליט יחד עם חברים מסיגור-רוס   ו MUM  באיסלנד. התוצאה נשמעת כמו הכלאה של שתי הלהקות יחדיו אבל  פחות טוב מכל אחת בנפרד, ועדיין נוכחות האלקטרוניקה הנאיבית של MUM ומרחבי הצליל הסטרטוספרים של סיגור רוס בשילוב עם האמריקנה החלולה של לוול יוצרים אלבום שהוא כמעט מושלם למי שאוהב את המוזיקה שלו אוורירית מלאכית ומימית,  או אלבום משעמם בשלמותו למי שאוהב קצת נוכחות במוזיקה שלו.  

ציון:7