הנה סיבה מעולה למה לא להוריד מוזיקה מהאינטרנט. נאמר שהייתם שומעים שלרוברט פלאנט ( הידוע יותר בתור הזרג הבלונדיני מלד זפלין ) יש אלבום אוסף כפול משנותיו אחרי התרסקות הצפלין וכמה בונוסים ממש מעניינים מאוד מלפני ההמראה. הייתם מורידים את השירים?, הייתם מקשיבים היטב ללהיטים הידועים BIG LOG – SEA OF LOVE ו.. וזהו בעצם . סביר להניח שהייתם מתבאסים ואומרים אה הפלאנט הזה לא שווה שום דבר בלי הפייג' מייקר לצידו. ובכן טעות בידכם. מסתבר שפלאנט הוא כשרון מפוספס ביותר אבל דווקא בתחום הכתיבה. לדיסק מצורפת חוברת אוטוביוגרפית נכבדה וארוכה שרק בשבילה שווה לשקול אם להיפרד מהמעות בכיס. פלאנט מספר פה בפורטרוט על ילדותו והתבגרותו המוזיקלית.  בגילוי לב נדיר אצל זונות מדיה מנוסות במעמדו פלאנט חושף פה התלבטויות אומנותיות כנות ואפילו מבקר את עצמו על תקליטיו המוקדמים. הוא מתגלה כאיש בעל טעם מוזקלי מגוון ויוצא דופן כשהוא מספר על שיתופי פעולה עם הפליימינג ליפס, אלביס קוסטלו וריינר פטאצ'ק (גיטריסט מזהיר וחבר בקולקטיב של ג'יאנט סאנד ). הוא ממליץ על ג'אי פרר מאונקל טופלו, ושולף מהבוידעם הקלטות שלו מתקליטי מחוות לסקיפ ספנס (אגדת פסיכדליה אמריקאית עלומה מהסקיסטיז).
כן טעם מוזיקלי משובח בטוח יש לו השאלה היא מה לגבי המוזיקה שלו עצמה ?
הדיסק הראשון באנתולוגיה סוקר את השנים הראשונות של אחרי הפירוק. מעניין לגלות כיצד אחד מגדולי הזמרים של הרוק בסבנטיז איבד לחלוטין את קולו באייטיז . פלאנט לקח את אהבתו הראשונה לבלוז סול ורוקנרול וערבב אותה עם זיעה מעוצבת נוסח מיאמי וייס והתוצאה? רוק תאגידים מנופח וטכנוקרטי עם צלילים מיושנים יותר מפוסטרים של מעריב לנוער עם סמנתה פוקס עליהם. דווקא כשהוא חורג החוצה מהמסגרת הרוק מתגלה פלאנט כמי שהיה יכול להיות בקלות פרנק סינטרה של הדור ההיפי. הוא מביא אותה בביצוע נוטף דבש וכינורות לסטנדרט הלאונג' העתיק SEA OF LOVE. ומבצע מצויין גם את טים הארדין, טים באקלי וגס'י קולין יאנג. חבל שהחומר המקורי של פלאנט בתקופה זו פשוט לא מתרומם למשהו מעבר לנחמד.
הדיסק השני מתמקד בכמה שירים שפלאנט הקליט  לפני ימי התהילה בלד זפלין שנחשפים לראשונה. מעריצי זפלין פנאטיים שירכשו את הדיסק בעבור שירים אלו, יגלו שפלאנט היה תמיד צרחן מצטיין אבל גם זמר רית'ם אנד בלוז בקליבר של ג'ו קוקר. לא בטוח שיש בשירים אלו מספיק עניין למאזין מזדמן מעבר לקוריוז סיקסטיז נוסף. פלאנט התוודה כבר בראיונות שהאזנה לGRACE של ג'ף באקלי שינתה לו את התפיסה המוזיקלית לחלוטין. פלאנט מצא את עצמו נמשך שוב למוזיקה יותר "אורגאנית" כהגדרתו. ואלבומי הניינטיז שלו בהחלט מעניינים יותר ברמה המוזיקלית נטו עם השפעות של שירה סופית, פסיכדליה כבדה ודאב. בסופו של דבר לא בטוח אם יש פה משהו שאי אפשר לחיות בלעדיו ואולי מנקודה זו נובעת בעייתו העיקרית של האוסף הזה. חסר פה שיר כזה שממש יכריח אתכם להפרד מהרבה שקלים ולקחת אותו הביתה. אפשר בקלות לחכות ליום שבו פלאנט יכתוב את האוטוביוגראפיה ולתהות בנתיים איך מורידים חוברות של דיסקים מהאינטרנט. סטארטאפיסטים לכו על זה.