זיקנה היא הצד האפל של החיים המודרנים. המדע הצליח להאריך את תוחלת החיים אבל התרחק מאוד מלתת להם משמעות. התוצאה היא היוצרותה של שכבת גיל חדשה – זקנים חסרי מנוח. גיל 60 שפעם נראה כמו סוף נתפס כיום רק כתחילת השליש האחרון של החיים (ומי לא מצפה שיאירכו לו את השליש בגלל התנהגדות טובה שיקום !) אבל מה עושים בימים אשר "אין בהם חפץ " שרק הולכים ומתארכים ? חוג מקרמה ? הצחקתם אותי.

מוזיקאים ואמנים הם בגדר דן חלוץ שהולך לפני המחנה ולכן מעניין כל כך לבדוק מה עושים שני מוזיקאים ואייקוני תרבות מהסיקסטיז עם הזמן המתקצר שלהם. אם נשפוט לפי התקליטים האחרונים מאת איגי פופ ופול מקרטני. הרי שמה שרוב המזדקנים החדשים רוצים לעשות זה לכתוב מחדש את העבר או לפחות לחיות אותו שנית.
מקרטני שיכול ללמד משהו את טרנטינו וה"קיל ביל" שלו על כוחה של נקמה, צבר במשך שלושים שנה טינה עצומה לאלילו מילדות פיל ספקטור שלקח את ההקלטות החצי אפויות של הביטלס מהסשנים המתפרקים של "LET IT BE ". ועשה מהם תקליט אכיל אך לא בליע שיצא כתקליט האחרון של הביטלס (גם אם "אייבי רואד" הוקלט אחריו.)  חטאו הגדול של ספקטור בעיני מקרטני היה להוסיף מיתרים ומקהלה לשירו " THE Long and winding road " העובדה שהצליל הגדול מהחיים הוא בדיוק הסיבה שבגללה ספקטור זכה לתהילת עולם לא שינתה למקרטני. ואיזה זמן יותר טוב לשחרר מחדש את ההקלטות הישנות נושנות ללא התוספות הספקטריות מאשר עכשיו כשספקטור נמצא בשפל המדרגה ועומד לדין על רצח . אכן "קיל פיל " לחלוטין.
בהאזנה לביטלס בעירום נשאלת השאלה מה בדיוק בער למקרטני להוכיח כל הזמן הזה ? להראות שהביטלס היו להקת לו-פיי לפני כולם ? שהם יכלו לזייף ? שהם העבירו דאחקות בריטיות באולפן ? הכל נכון. יופי אז… ?? למה צריך את התקליט המיותר הזה ? אגב פול,  "הדרך הארוכה והנמרחת" גם בלי מיתרים נשמע כמו משהו שחולי סכרת צריכים להתרחק ממנו כמו מאש. אז איך מרגישה הנקמה הא פול ? חלולה משהו ? האמת גם התקליט ככה . "רק מטורף חוזר רעב אל נעוריו" שר ארצי פעם וכמה חבל שמקרטני לא הקשיב לו.

הסיבה היחידה שניתן לחשוב עליה שבגללה אדם צעיר ירצה לקנות את הדיסק הזה עם העטיפה הנגטיבית והמכוערת כל כך. היא מתוך מחשבה שהעבר כפי שמקרטני מביים אותו מחדש היה מגניב ויפה יותר מהיום, אל תאמינו לזה. מקרטני הפך לקרתני המשכתב את העבר רק מתוך רצון לנקום ולפתוח לסרסורי חברות התקליטים הדועכות אפיק נוסף לסחוט מכם כסף. חד וחלק. אל תקנו את הדיסק הזה, זה השער לגיהנום של תקליטים מפעם בגירסאת הבמאי, עוזר הטכנאי ונערת התסריט עם רמסטרינג מחודש ובונוס טרקס. תשקיעו את הכסף שלכם בתבונה, יש כל כך הרבה תקליטים שיצאו השנה שרלוונטים לחייכם יותר מכל מיחזור של העבר. ביטלס או לא ביטלס.

איגי פופ, לא משכתב את העבר הוא פשוט מנסה לחיות אותו מחדש שוב ושוב.  לאורך השנים איגי פופ הפך להתגלמות הביולוגית של הרוקנרול בבן אדם אחד בועט, פראי, וחד כמו גיטרה חשמלית. הבעיה היתה שככל שהאיש הפך לאייקון המוזיקה הלכה והתדרדרה.  מאז ימי השיא שלו ב"אידיוט" ו"בתאווה לחיים" הנפלאים  מ 76-77 .אולי לא היה לו צורך להוכיח שום דבר כי אחרי הכל מדובר באיגי פופ, בן אדם, ואם בשביל כבוד אפשר גם לא לעבוד אז מה רע ? אבל נדמה שגם מעריציו הותיקים והאדוקים ביותר התקשו למצוא הגיון בסריית תקליטים האחרונים שהאיש הוציא רק כדי שהיהי מוצר חדש הנושא את השם איגי פופ בשוק. כנראה שגם האיש בעצמו הבין שעוד תקליטאחד כזה והוא ימצא את עצמו עושה מחרוזות פאנק בבתי אבות ובבתי חוליםגריאטרים וכאן מגיע  התקליט הזה בו הוא מתאחד לחלק מהזמן עם חבריו מהסטוג'ס ומשכתב כמה מלהיטי העבר שלו תחת שמות שונים. וזה בכלל לא רע כמו שזה נשמע.  זה אפילו די נחמד לפרקים אבל בסופו של דבר זה תקליט פאנק רוק איזי-ליסנטניג, האמת לא האמנתי שמישהו יצליח ליצור דבר כזה, אבל הזמנים משתנים ומה שפעם היה בעיטה פראית בתחת הוא היום תנועת טאי-צ'י, נחמד לשחרר לחצים אבל לא הדבר האמיתי.